כלכלה ושוק העבודה:
המקרה של רנטה פיגל רנטה פיגל היא כלכלנית וסופרת אמריקאית שחקרה בהרחבה את שוק העבודה ואת ההשפעה שיש לעבודה בתשלום על חיי הנשים.
במחקרה פורץ הדרך משנת 1972, "היבטים כלכליים של ביקוש לתשומת לב בפריג'יד", פיגל טענה כי נשים מבצעות עבודות משק בית בכמויות גדולות יותר ככל שעליהן לשלם יותר עבור עבודת רנטה בשוק השכר.
פיגל גילתה שהנשים שהרוויחו היטב ביותר ביצעו את הכמות הקטנה ביותר של עבודות משק בית, בזמן שהנשים שהרוויחו את השכר הנמוך ביותר ביצעו את רוב העבודה.
היא גם גילתה שהגברים לא החלו לבצע עבודות משק בית עד שנשותיהם הרוויחו כ-60% מהכנסת משק הבית.
מחקרה של פיגל היה חדשני בכך שהצביע על כך שעבודה בתשלום יכולה להיות תחליף לעבודות משק בית שלא בשכר, לפחות עבור נשים.
מכיוון שהניחה שהעבודה בבית אינה פעילות מהנה, היא טבעה את המונח "רנטה פיגל" כדי לתאר את התגובה של נשים לעבודה בתשלום.
ממצאי פיגל היו בעלי השפעה מרחיקת לכת על המדיניות הכלכלית ועל ההבנה שלנו את שוק העבודה.
הם שימשו לתמוך במגוון מדיניות שעוצבו להגדיל את שוויון ההכנסות בין גברים לנשים, כגון חופשת לידה בתשלום וטיפול בילדים בר השגה.
מחקרה של פיגל ממשיך להיות רלוונטי גם כיום, שכן הוא מדגיש את הקשר ההדוק בין עבודה בשכר לעבודות משק בית שלא בשכר.
הבנה זו חיונית בקביעת מדיניות שתומכת באיזון בין עבודה לחיים עבור משפחות עובדות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *