ג'ון מיינרד קיינס:
תיאוריית הכלכלה הקלאסית החדשהג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי בעל השפעה רבה, פיתח את תיאוריית הכלכלה הקלאסית החדשה שלו במהלך השפל הגדול.
בניגוד לניאו-קלאסיקנים, שטענו כי השוק נוטה באופן טבעי לאיזון מלא, קיינס טען כי ביקוש נמוך יכול לגרום למיתון ממושך.
תיאורית קיינס מתמקדת במונחים המקרו-כלכליים ביקוש כולל, חיסכון והשקעה.
הוא טען כי כאשר ביקוש כולל, הכולל הוצאות ממשלה, צריכה פרטית והשקעות עסקיות, נמוך מספיק, הכלכלה תתקשה להחזיר לעצמה איזון.
במצב כזה, הממשלה יכולה להתערב בכלכלה באמצעות גירעון בתקציב והגדלת הוצאותיה.
הגדלת ההוצאות הממשלתיות מגבירה את הביקוש הכולל, מעודדת השקעות עסקיות ויוצרת מקומות עבודה.
כתוצאה מכך, הכלכלה יוצאת מהמיתון.
תיאוריותיו של קיינס היו שנויות במחלוקת בתחילה, אך הן זכו להכרה רחבה במהלך השפל הגדול.
הן שימשו כבסיס למכלול מדיניות כלכליות המכונה "קיינסיאניות", שיישמה בהצלחה מדינות רבות ברחבי העולם.
הערות:
תיאורית הכלכלה הקלאסית החדשה של קיינס התייחסה לביקוש הכולל ולתפקידו ביציאה ממיתון.
המדיניות הקיינסיאנית מתמקדת בגירעונות בתקציב והרחבת הוצאות הממשלה כדרך להגדלת הביקוש הכולל.
תיאוריות קיינס היו בעלות השפעה משמעותית על מדיניות כלכלית ברחבי העולם במהלך המאה ה-20 ובמאה ה-21.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *