העיתונות מול הקטרגל בלשון הרעבימים האחרונים עלתה שוב לכותרות התביעה שהגיש ח"כ דוד אמסלם נגד העיתונאי אבישי בן חיים בעקבות פרסום פוסט תחת הכותרת "שומר החוק מס' 1".
התביעה מעוררת שאלות מהותיות על גבולות חופש העיתונות לעומת הזכות לשם טוב.
האם מותר לעיתונאים לבקר פוליטיקאים בחריפות, גם אם הביקורת נושקת ללשון הרע? או שמא יש לאזן בין שתי הזכויות הבסיסיות הללו?התובע, ח"כ אמסלם, טוען כי בן חיים חרג מגבולות הביקורת הלגיטימית ופגע בשמו הטוב.
לדבריו, הפוסט שפרסם בן חיים הכיל "שקרים, מניפולציות ורכילות זולה" שגרמו לו לנזק כלכלי ונפשי.
מנגד, העיתונאי בן חיים טוען כי זכותו לחופש העיתונות גוברת על הזכות לשם טוב של ח"כ אמסלם.
לדבריו, ח"כ אמסלם הוא דמות ציבורית שצריכה לסבול ביקורת, ואם הביקורת פוגעת בו, הרי שזהו מחיר סביר שיש לשלם על חופש העיתונות.
בית המשפט יצטרך להכריע בסכסוך זה תוך איזון בין שתי הזכויות הבסיסיות.
מצד אחד, יש להגן על חופש העיתונות, המקנה לעיתונאים את היכולת לבקר את השלטון ולדווח לציבור על שחיתות ופגיעה בצדק.
מצד שני, יש להגן גם על הזכות לשם טוב, המונעת מאנשים להיפגע מבלי הצדקה.
ההכרעה במקרה זה תשפיע לא רק על המקרה הספציפי, אלא על גבולות חופש העיתונות בישראל בכלל.
היא תקבע האם לעיתונאים תהיה יד חופשית לבקר פוליטיקאים, גם אם הביקורת פוגעת בשמם הטוב, או שמא תהיה איזושהי צנזורה עצמית בגלל החשש מתביעות לשון הרע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *