ההשלכות של פוליטיקת פרסונליזציה:
חקר מקרה של דונלד טראמפפוליטיקה פרסונליזציה הפכה לכוח מניע משמעותי בתרבות הפוליטית המודרנית, כאשר פוליטיקאים בונים את זהותם ומהימנותם סביב תכונותיהם האישיות.
מקרה בוחן של מגמה זו הוא עלייתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית.
טראמפ בנה את הקריירה הפוליטית שלו על תדמיתו כמיליארדר פרובוקטיבי וישיר.
הוא ניהל קמפיין על מצע פופוליסטי, והבטיח ל"הפוך את אמריקה שוב לגדולה" ולהגן על האינטרסים של "האנשים השקטים".
הפרסונליזציה של טראמפ בלטה בשימוש שלו ברשתות חברתיות, שם הוא תקף יריבים ופרסם חדשות שווא.
הוא בנה כת אישית חזקה המבוססת על קשרו עם מצביעים המחפשים שינוי.
בקדנציה של טראמפ, פוליטיקה פרסונליזציה הייתה בעלת השלכות מרחיקות לכת.
היא הדגישה את הפילוג הפוליטי במדינה, עם תומכי טראמפ המזהים אותו באופן אישי ומגנים על מעשיו, בעוד שמבקריו ראו בו דמות מסוכנת ומפלגת.
פוליטיקה פרסונליזציה גם פגמה באמון הציבור בממסד הפוליטי.
סגנון הדיבור הכנה של טראמפ, אף שמשך בוחרים מסוימים, גם חיזק את האמונה של רבים בירידת ערך האמת בפוליטיקה.
יתרה מכך, ההתמקדות של טראמפ בעצמו סיפקה הסחות דעת מרפורמות מדיניות מהותיות.
הוא ניהל את ממשלת צללים שבה עוזריו הנאמנים שינו לעתים קרובות את המדיניות וההחלטות שלו.
במקרה של דונלד טראמפ, פוליטיקת פרסונליזציה הייתה כלי נשק רב עוצמה ששימש לניצחון בבחירות, אך בסופו של דבר היא פגעה במוסדות הדמוקרטיים, הגבירה את הפילוג ועיקבה אחר קידום מדיניות משמעותית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *