הקשר בין מאבקי המעמדות והגלישה לעבר קיצוניות פוליטיתמאבקי המעמדות, המאפיינים את המתח בין האחוזון העליון לבין האוכלוסייה הכללית, היוו מרכיב מרכזי בהיסטוריה הפוליטית והחברתית במשך דורות.
בתקופה האחרונה, ניכר שמאבקים אלה לוקחים תפנית חדשה, ומניעים גלישה קיצונית בפוליטיקה.
ההשלכות הכלכליות של העידן המודרני, כגון אוטומציה וגלובליזציה, הובילו לפער מתרחב בין העשירים לעניים.
ריכוז העושר בידי מעטים יצר תחושה של קיפוח וחוסר אונים אצל רבים.
זה הפך לקרקע פורייה עבור פופוליזם לאומני, המציע פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות.
פופוליזם זה ניזון מהחרדה הכלכלית ומאי השוויון הגובר.
מנהיגים פופוליסטיים מנצלים פחדים ותסכולים אלו על ידי הצגת עצמם כמגיני "העם" מפני האליטות המושחתות.
הם מבטיחים להחזיר את המשרות לידי הפועלים, להעלות שכר ולהגן על הריבונות הלאומית.
עם זאת, הרטוריקה הפופוליסטית לעתים קרובות מעודדת רגש אנטי-ממסדי מסוכן, לאומנות וזרות.
היא מנסה לחלק את החברה לקבוצות "אנחנו" מול "הם", ומוצאת שעירים לעזאזל כדי להסיט את האשמה מבעיות אמיתיות.
הקיטוב הפוליטי הנובע מגלישה זו לקיצוניות פוגע במוסדות דמוקרטיים.
אמון הציבור בממשלה ובמפלגות המסורתיות הולך ופוחת, כשהאזרחים מאבדים אמונה ביכולת המערכת להיענות לצרכיהם.
זה פותח את הדלת לתנועות אנטי-ממסדיות, שעלולות לאתגר את שלטון החוק ולערער את היציבות הפוליטית.
חשוב לזהות את שורשי אי השוויון ולטפל בפער הפוליטי והכלכלי המתרחב.
יש צורך במדיניות פיסקאלית פרוגרסיבית, שכר הוגן ותמיכה חברתית חזקה כדי לבנות חברה צודקת יותר, ולמנוע את הגלישה המסוכנת של פוליטיקה קיצונית וכאוטית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *