כלכלת סטגפלציה:
אתגר כפול למדיניות הכלכליתסטגפלציה, מצב כלכלי בו קיים אינפלציה גבוהה יחד עם צמיחה כלכלית נמוכה ואבטלה גבוהה, מהווה אתגר רציני למדיניות הכלכלית.
האינפלציה הגבוהה בשנות ה-70 נחשבה לבעיה הבלעדית של אותה תקופה, אך הופעתה של סטגפלציה מאז סוף העשור הראשון של המאה ה-21 הוכיחה כי מדובר בתופעה שעלולה לחזור.
מדיניות הריבית המסורתית, המשמשת בדרך כלל לריסון אינפלציה, יכולה להחריף את הסטגפלציה על ידי ייקור עלויות ההלוואה לעסקים ומשקי הבית.
דבר זה יכול להוביל לירידה בהשקעות ובצריכה, מה שיחמיר את שיעורי האבטלה.
כדי להתמודד עם סטגפלציה נדרשת גישה מרובת פנים.
זה כולל:
מדיניות פיסקלית מתואמת:
הגדלת הוצאות הממשלה או הפחתת מיסים כדי לעודד צמיחה כלכלית מבלי להאיץ את האינפלציה.
גמישות בשוק העבודה:
עידוד הסתגלות שכר ופרקטיקות עבודה כדי להפחית לחצים אינפלציוניים ולשמור על תעסוקה.
פיקוח על מחירים ושכר:
יישום תקנות או הסכמים וולונטריים על מנת לעצור או להאט את עליית המחירים והשכר.
שיפור הפרודוקטיביות:
קידום חדשנות והשקעות בתשתיות כדי להגביר את התפוקה ולהפחית לחצים אינפלציוניים.
ההתמודדות עם סטגפלציה דורשת שיתוף פעולה בין הממשלה, הבנק המרכזי והמגזר הפרטי.
גישה מתואמת ומבוססת על ראיות יכולה לסייע במיתון השלכותיה השליליות של סטגפלציה ולשמור על יציבות כלכלית לטווח הארוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *