הקשר המרתק בין כלכלה לפסיכולוגיה:
תובנות מפרידמן ותלרבמשך מאות שנים, כלכלנים הניחו כי בני אדם רציונליים בבחירותיהם הכלכליות.
עם זאת, עם עליית תורת הכלכלה ההתנהגותית, התברר כי גורמים פסיכולוגיים ממלאים תפקיד מרכזי בהחלטות הפיננסיות שלנו.
מילטון פרידמן, כלכלן זוכה פרס נובל, היה אחד הראשונים שהבינו את הקשר בין כלכלה לפסיכולוגיה.
בספרו "קפיטליזם וחירות", הוא טען כי "הכלכלה היא מדע ההתנהגות האנושית".
פרידמן האמין שכוחות פסיכולוגיים כמו אמון ויחס לסיכון משפיעים מאוד על הבחירות הכלכליות של האנשים.
עבודתו של דניאל כהנמן, כלכלן זוכה פרס נובל נוסף, הוסיפה עוד תובנות ליחסים בין כלכלה לפסיכולוגיה.
ביחד עם עמוס טברסקי, כהנמן פיתח את תאוריית סיכויי הערך, המציעה שתי דרכים עיקריות שבהן אנשים מבצעים החלטות:
מסגרת ערכית ומסגרת סיכויים.
על פי תיאוריה זו, עיוותים קוגניטיביים, כגון הטיה לאימוץ, מובילים אותנו לקבל החלטות לא רציונליות.
התובנות הללו לגבי הקשר בין כלכלה לפסיכולוגיה הולכות וצוברות השפעה על עיצוב מדיניות כלכלית.
ארגונים כמו הבנק העולמי משתמשים כעת בידע ממדעי ההתנהגות כדי לעצב תוכניות חיסכון ופרויקטים לפיתוח.
הבנת הקשר בין כלכלה לפסיכולוגיה היא חיונית לעיצוב מדיניות כלכלית אפקטיבית.
זיהוי וטיפול בכוחות הפסיכולוגיים המשפיעים על ההחלטות הכלכליות שלנו יכולים לעזור לקובעי המדיניות ליצור סביבה כלכלית יציבה ושגשוגית יותר.
בהתבסס על עבודתם של פרידמן, כהנמן וטברסקי, ברור כי ההתנהגות הכלכלית נשלטת לא רק על ידי גורמים רציונליים, אלא גם על ידי כוחות פסיכולוגיים עוצמתיים.
על ידי הכרה בדינמיקה העדינה הזו, כלכלנים ותומכי מדיניות יכולים להבין טוב יותר את המניעים שלנו ולעצב פתרונות יעילים לאתגרים הכלכליים שניצבים בפנינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *