אדם סמית' והיד הנעלמהאדם סמית', פילוסוף ומכלכלן סקוטי, מפורסם בתיאורייתו על "יד נעלמה" שמווסתת את השווקים.
ב"עושר האומות", אחת היצירות הכלכליות המשפיעות ביותר שנכתבו אי פעם, טען סמית' כי הפרט, המחפש את טובתו האישית, מקדם מבלי משים את הטובה המשותפת.
ככל שכל פרט שואף להגדיל את רווחיו, הוא באופן לא מכוון יוצר תוצאה יעילה יותר עבור החברה בכללותה.
סמית' המחיש זאת במושג "יד נעלמה", המייצג את כוח השוק הבלתי נראה שמתאם בין ההיצע והביקוש, ובכך מבטיח הקצאה יעילה של משאבים.
לדוגמה, נניח שאספקת הלחם עולה מכיוון שאיכרים נוספים מחליטים לגדל חיטה.
על פי תיאוריית "יד נעלמה", המחיר הנמוך יותר הנובע מכך יעודד את הצרכנים לרכוש יותר לחם.
כתוצאה מכך, החקלאים יצליחו למכור את כל היבול הנוסף שלהם מבלי להוריד את המחיר מתחת לנקודת האיזון.
בהמשך, סמית' האמין כי היד הנעלמה תפעל בצורה הטובה ביותר בשווקים חופשיים בהם סוחרים יכולים לפעול ללא הפרעות מממשלות או מונופולים.
כלכלה שמתערבת מעט פחות על ידי הממשלה, טען, תוביל לצמיחה כלכלית ורווחה גדולה יותר עבור הכל.
תיאוריית "יד נעלמה" של סמית' נשארה מושג בסיסי בכלכלה המיינסטרימית, וניתן לראות את השפעתה במדיניות הכלכלית שה diterapkan על ידי מדינות רבות ברחבי העולם.
עם זאת, יש לציין כי בשווקים מסוימים, כגון שווקים לא תחרותיים, "יד נעלמה" לא תמיד פועלת בצורה יעילה, ויש צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח הקצאה יעילה של משאבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *