מגפת הפציעות שקורעת את ענף הכדורגל הנשיענף הכדורגל הנשי צובר פופולריות, אך במקביל לו הוא סובל ממגפת פציעות מדאיגה.
שחקניות כדורגל נשים נוטות פי שניים עד שלושה יותר ללקות בפציעות קשות בהשוואה לעמיתיהן הגברים.
גורמים רבים תורמים לפער המטריד הזה.
ראשית, נשים נוטות להיות בעלות מסת שריר נמוכה יותר וגודל והיקף מפרקים קטנים יותר מגברים.
תכונות אלה הופכות אותן לפגיעות יותר לפציעות רצועות ונקעים.
שנית, כדורגל נשים משוחק בדרך כלל באותם מגרשים כמו כדורגל גברים, למרות שהגודל הממוצע של שחקניות כדורגל נשים הוא קטן יותר משל שחקני כדורגל גברים.
זה יוצר משחקים לא מאוזנים בהם שחקניות נשים עושות יותר מהלכים ונושאות עומס גדול יותר על המפרקים שלהן.
בעיה נוספת היא לוחות זמנים צפופים מדי.
לעתים קרובות, שחקניות כדורגל נשים מתבקשות לשחק במשחקים מרובים בשבוע, מה שמפחית את זמן ההתאוששות שלהן ומגביר את הסיכון שלהן לפציעות.
הפציעות הרבות הללו עולות ביוקר.
הן יכולות לגרום לאובדן הכנסות עבור שחקניות וקבוצות, ולפגוע בהתפתחות הענף.
יתר על כן, פציעות מטרידות פיזית ונפשית את השחקניות, ויכולות להחזיק אותן מחוץ למגרש במשך חודשים או אפילו שנים.
כדי לטפל במגפת הפציעות, נדרשים צעדים רבים.
יש לאמץ לוחות זמנים פחות צפופים, להשקיע בהכשרת מאמנים ברמות מתקדמות, ולהעמיד למשחקיהן של נשים משאבים הדומים לאלה של משחקי הגברים.
בנוסף, חשוב לחקור ולפתח דרכים חדשות למניעת פציעות.
הגדלת ההתמקדות במניעת פציעות וברווחת שחקניות תהיה הכרחית להגנה על בריאות הענף ולפיתוח עתידו.
שחקניות כדורגל נשים ראויות לשחק בסביבה בטוחה ותומכת שתאפשר להן לממש את הפוטנציאל שלהן במגרש ללא חשש מפציעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *