אדם סמית' והיד הנעלמהאדם סמית', הכלכלן הסקוטי מהמאה ה-18, הוא אבי הכלכלה המודרנית.
ספרו "עושר העמים" (1776) קבע את היסודות לכלכלה הקפיטליסטית החופשית.
אחת התובנות המפורסמות ביותר של סמית' היא רעיון ה"יד הנעלמה".
הוא טען שכאשר פרטים רודפים אחר האינטרס העצמי שלהם, כוחות השוק יוצרים תוצאה כלכלית מועילה באורח פלא, כאילו על ידי "יד נעלמה":
תחרות:
עסקים מתחרים זה בזה על מחירים, איכות ושירות.
זה מוביל למחירים נמוכים יותר, מוצרים באיכות גבוהה יותר וחדשנות.
רווח ואינטרס עצמי:
כאשר עסקים מחפשים רווחים, הם מייצרים סחורות ושירותים שאנשים רוצים.
זה מניע את הכלכלה ויוצר מקומות עבודה.
אספקה וביקוש:
התחרות והאינטרס העצמי מתאימים את ההיצע והביקוש, שיוצרים מחירים הוגנים וזמינות של סחורות ושירותים.
לפי סמית', היד הנעלמה מקדמת צמיחה כלכלית, שגשוג והיעילות.
עם זאת, הוא הכיר גם בתפקיד הממשלה בוויסות השוק כדי למנוע מונופולים ואי שוויון מוגזים.
רעיון היד הנעלמה שימש כדי להצדיק מדיניות כלכלית של שוק חופשי לאורך ההיסטוריה.
מצדדי ה"לאסה-פר" מאמינים שכוחות השוק לבדם אמורים לנהל את הכלכלה עם התערבות ממשלתית מינימלית.
עם זאת, אחרים טוענים שהיד הנעלמה עלולה להוביל לריכוז ההון, ניצול עובדים ובעיות סביבתיות.
הם תומכים בתפקיד חזק יותר לממשלה בתיקון כשלי שוק ובקידום צדק חברתי.
לסיכום, תיאוריית היד הנעלמה של אדם סמית' הייתה בעלת השפעה מתמשכת על המחשבה הכלכלית.
זהו תזכורת חשובה לעוצמתן של כוחות השוק, אך גם למגבלותיהם ולצורך בתפקידה של הממשלה בהכוונת הכלכלה לטובת הציבור הרחב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *