ג'ון מיינרד קיינס:
אבי הכלכלה המודרניתג'ון מיינרד קיינס (1883-1946) נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר של המאה העשרים.
התאוריות שלו היוו בסיס ל"קיינסיאניזם", אסכולה כלכלית שהדגישה את חשיבות ההוצאה הממשלתית כגורם מניע בביקוש הכלכלי.
הרעיון המרכזי של קיינס היה שכלכלות שאינן מעסיקות את כל כוח העבודה שלהן אינן נמצאות במצב של שיווי משקל.
הוא טען כי כאשר ההוצאות הפרטיות אינן מספיקות כדי לגרום לתעסוקה מלאה, הממשלה צריכה להגביר את הוצאותיה כדי להשלים את הפער.
תאוריית המכפיל של קיינס קבעה שכל דולר שמוציאה הממשלה מוביל ליותר מקיינס טוען להיות נקודה כספית ביחס.
העלאת ההוצאות הממשלתיות תוביל לעלייה בביקוש לסחורות ושירותים, מה שבתורו יגדיל את התפוקה וההכנסות.
תהליך זה יימשך עד שהביקוש הכולל יגיע לרמה שתספק תעסוקה מלאה.
המסקנה המעשית של הקיינסיאניזם היא שהממשלה יכולה וצריכה לנקוט באמצעים אקטיביים כדי לנהל את הכלכלה ולהבטיח יציבות כלכלית.
רעיונותיו של קיינס היוו השראה למדיניות הכלכלית של מדינות רבות לאחר השפל הגדול והם נותרו משמעותיים עד עצם היום הזה.
אחת ההצלחות הגדולות של הקיינסיאניזם הייתה תוכנית "הניו דיל" של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, שהתבססה על העקרונות הכלכליים של קיינס.
תוכנית זו כללה השקעות ממשלתיות משמעותיות בפרויקטי תשתיות ויוזמות רווחה חברתית, שסייעו ליצור מקומות עבודה ולהמריץ את כלכלת ארצות הברית.
עם זאת, הקיינסיאניזם אינו משולל מבקריו.
יש הטוענים שזה יכול להוביל לגרעונות תקציביים גבוהים, אינפלציה וחוסר יציבות כלכלית בטווח הארוך.
בכל זאת, המורשת האינטלקטואלית של קיינס ממשיכה לעצב את החשיבה הכלכלית המודרנית, ומאששת את תפקידו כחלוץ בתחום הכלכלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *