כלכלת ההתנהגות:
מה שבני אדם רוצים באמתכלכלן התנהגותי, כמו דניאל כהנמן, הם חלוצי הבנה חדשה על האופן שבו בני אדם מקבלים החלטות כלכליות.
המחקר שלהם ריסק את המודל הכלכלי המסורתי של הרציונליות וקידם את ההבנה שלנו מה באמת מניע את הבחירות הכלכליות.
המודל הכלכלי המסורתי מניח כי בני אדם הם רציונלים ויחשבו בזהירות לגבי האפשרויות שלהם על מנת למקסם את התועלת שלהם.
עם זאת, כלכלת ההתנהגות הראתה כי בני אדם אינם תמיד הגיוניים, והם עשויים לקבל החלטות המונעות מגורמים קוגניטיביים ורגשיים.
אחת התרומות החשובות ביותר של דניאל כהנמן לכלכלת ההתנהגות היא תורת הערך הסובייקטיבי.
תיאוריה זו מראה כי אנשים אינם שוקלים תוצאות במונחים אובייקטיביים בלבד, אלא שהערכים שלהם תלויים בהקשר ובמסגרת ייחוס.
זה עוזר להסביר מדוע אנשים עשויים לבחור באפשרות אחת על פני אחרת, גם כאשר הבחירה הרציונלית ברורה.
דוגמה בולטת לאפקט המסגור היא "אפקט הבעלות".
מחקרים הראו כי אנשים מעריכים חפצים שהם בבעלותם יותר מאשר חפצים זהים שהם אינם בבעלותם.
זה מצביע על כך שהחלטות כלכליות מושפעות לא רק מהערך האובייקטיבי של טובין או שירותים, אלא גם מהמשמעות האישית שאנשים מקשרים אליהם.
הבנת כלכלת ההתנהגות חשובה במיוחד עבור מעצבי מדיניות שרוצים לעודד בחירות כלכליות חיוביות.
לדוגמה, ממשלות יכולות לעצב תוכניות חיסכון פנסיוני בדרך שתגרום לאנשים לחסוך יותר כסף על ידי שימוש ב"אפקט ההרשמה האוטומטית".
זה מפחית את הנטל הקוגניטיבי של ההרשמה, ומגדיל את הסבירות שאנשים יחסכו.
כלכלת ההתנהגות מספקת תובנות חשובות על האופן שבו אנשים מקבלים החלטות כלכליות.
על ידי הבנת הגורמים הקוגניטיביים והרגשיים שמניעים בחירות אלה, כלכלנים יכולים ליצור מדיניות וכלים יעילים יותר לקידום רווחה כלכלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *