אדם סמית' והיד הנעלמהאדם סמית', אבי הכלכלה המודרנית, טבע את המונח "היד הנעלמה" כדי לתאר את הכוחות המורכבים הפועלים בכלכלת שוק חופשי.
לטענתו, פרטים המונעים על ידי האינטרסים האנוכיים שלהם, יובילו בסופו של דבר לתוצאה אופטימלית עבור החברה כולה.
כאשר אדם רוכש לחם, הוא אינו מונע מרצון לספק לחברה לחם.
הוא פשוט רוצה את הלחם כדי לספק את רעבונו.
עם זאת, על ידי ביצוע פעולה זו, הוא יוצר ביקוש למוצר שמניע יצרנים אחרים לייצר לחם.
כך, האינטרס העצמי של הפרט מוביל להקצאת משאבים יעילה ולחלוקת סחורות ושירותים.
לדוגמה, אם מחיר הלחם עולה, יצרנים ירוויחו יותר כסף מייצורו.
לכן, הם יעלו את ייצור הלחם כדי להרוויח מהמחיר הגבוה יותר.
הגדלת ההיצע תוביל לירידת המחירים שוב, מה שיועיל לצרכנים.
אולם, תיאוריית היד הנעלמה של סמית' אינה חפה מביקורות.
מבקרים טוענים שהשוק החופשי יכול להוביל לתוצאות לא רצויות, כגון אי-שוויון כלכלי ומונופולים, הדורשים התערבות ממשלתית לתיקון.
למרות הוויכוחים, הרעיון של היד הנעלמה ממשיך לשחק תפקיד חשוב בחשיבה הכלכלית המודרנית.
הוא מדגיש את כוחם של השווקים החופשיים ליצור סדר ויעילות, ומדגיש את חשיבות האינטרס העצמי כמנוף לצמיחה כלכלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *