ההשפעה העצומה של שיטת הבחירות של ארצות הבריתבארצות הברית, שיטת הבחירות היחידה של המנצח זוכה בכל קובעת את תוצאות הבחירות הנשיאותיות.
בשיטה זו, המועמד שזוכה לרוב הקולות במדינה מסוימת זוכה בכל אלקטורים של המדינה באספה הבוחרת.
זה יכול להוביל למצבים שבהם מועמד זוכה בבחירות למרות שלא השיג רוב מסך ההצבעות הכללי.
הדבר ניכר בבחירות לנשיאות ב-2016, כאשר דונלד טראמפ הפך לנשיא עם 304 אלקטורים, למרות שהילרי קלינטון זכתה להפרש של 2.
8 מיליון קולות.
פער זה נבע מהעובדה שטראמפ זכה בכמה מדינות מפתח, כמו מישיגן ופנסילבניה, בהן זכה ברוב דחוק.
לשיטת הבחירות של המנצח זוכה בכל מספר השלכות.
ראשית, זה יכול לעודד מצביעים להצביע למועמדים מפלגתם, גם אם הם אינם מסכימים עם כל מדיניות המועמד.
שנית, זה יכול להקשות על מועמדים עצמאיים או מפלגות שלישיות להתחרות במערכת.
שלישית, זה עלול להוביל לקיטוב פוליטי, שכן מצביעים עשויים להרגיש שהם חייבים לבחור בין שני מועמדים מרכזיים.
חלק טוענים כי שיטת הבחירות של המנצח זוכה בכל היא בלתי הוגנת ומובילה לבחירתם של נשיאים שאינם מייצגים את רצון רוב המצביעים.
אחרים טוענים שהשיטה הכרחית כדי למנוע מבטוי פוליטי מגוון מדי ולשמור על יציבות הממשלה.
בכל מקרה, לשיטת הבחירות של ארצות הברית יש השפעה עצומה על תוצאות הבחירות הנשיאותיות.
זו מערכת מורכבת בעלת פונקציות ייחודיות הן של כוח והן של הגשמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *