אדם סמית' ותורת ה"יד הנעלמה"אדם סמית', הידוע כאבי הכלכלה המודרנית, פיתח את תורת ה"יד הנעלמה" במאה ה-18.
תיאוריה זו קובעת כי במערכת שוק חופשי, פעולותיהם האנוכיות של יחידים מובילות לתוצאה יעילה מבחינה חברתית.
בספרו "עושר האומות", טען סמית' כי הפרט, הרציונלי שמבקש למקסם את רווחיו, יפעל באינטרס של הכלל גם ללא כל כוונה מיוחדת לעשות זאת.
כאשר כל יחיד שואף להשיג את טובת עצמו, הוא למעשה יוצר תוצאות חיוביות עבור החברה כולה.
לדוגמה, כאשר יצרנים מתחרים על מכירת הסחורות שלהם, הם נאלצים להוריד מחירים ולהעלות את איכות המוצרים שלהם.
תהליך זה מוביל להוזלה של הסחורות ושיפור איכות החיים עבור הצרכנים.
בנוסף, תורת ה"יד הנעלמה" טוענת כי שוק חופשי י調節 באופן טבעי את היצע וביקוש.
כאשר הביקוש לסחורה עולה, היצרנים יגדילו את הייצור שלהם כדי לענות על הביקוש, מה שיוביל לירידה במחיר.
באופן דומה, כאשר הביקוש יורד, היצרנים יצמצמו את הייצור, מה שיוביל לעליית מחירים.
עם זאת, החוקרים מדגישים גם את מגבלות תורת ה"יד הנעלמה".
הם טוענים כי שווקים אינם מושלמים וכי לפעמים התערבות הממשלה עשויה להיות נחוצה כדי לתקן כשלי שוק.
לסיכום, תורת ה"יד הנעלמה" של אדם סמית' היא תיאוריה מרכזית בכלכלה המודרנית.
היא מציעה מסגרת להבנת כיצד פעולותיהם האנוכיות של יחידים עשויות להוביל לתוצאות יעילות מבחינה חברתית, אך היא גם מכירה במגבלות של שווקים חופשיים ומדגישה את חשיבותה של התערבות הממשלה בעת הצורך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *