המשקאות קרים בפוליטיקה:
פרשת פינטובפוליטיקה הישראלית, לעתים קרובות הסיפורים המרתקים ביותר הם אלו המסתתרים מאחורי הקלעים.
אחת הפרשות הידועות לשמצה בשנים האחרונות קשורה למצבו הרפואי של אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר.
בשנת 2006, כשהיה אולמרט בשיא כהונתו, הוא חש כאבים בחזה במהלך אירוע פוליטי.
הוא פונה לבית החולים שיבא בתל השומר, שם אובחן כמי שחווה התקף לב קל.
הרופאים המליצו לו לנוח ולהפחית את רמות הלחץ שלו.
עם זאת, במקום להישמע לעצת הרופאים, אולמרט המשיך בלוח הזמנים העמוס שלו.
הוא השתתף בישיבות ממשלה, נאם בכינוסים וניהל משא ומתן לגבי תקציב המדינה.
למרות שהרגיש חלש יותר ויותר, הוא סירב לוותר על תפקידו.
באותו זמן, ישראל הייתה מעורבת במלחמת לבנון השנייה.
אולמרט ניהל את המלחמה מתוך משרדו בירושלים, ועבד שעות רבות לתוך הלילה.
הלחץ העצום שהופעל עליו החמיר את מצבו הבריאותי.
בנובמבר 2006, כשישה חודשים לאחר התקף הלב הראשון, סבל אולמרט מהתקף לב שני.
הוא עבר ניתוח מעקפים והתאשפז במשך מספר שבועות.
כאשר יצא מבית החולים, הוא נדרש לנוח מוחלט ולצמצם את פעילותו.
אך אולמרט התקשה להתנתק מעבודתו.
הוא המשיך להיפגש עם שרים, פקידים ועיתונאים בביתו.
הוא אף ערך מסיבות עיתונאים מדי פעם.
מצבו הבריאותי של אולמרט והתעקשותו לעבוד חרף זאת הפכו להיות נושא שנוי במחלוקת.
היו שקראו לו להתפטר מתפקידו בגלל כשירותו.
אחרים תמכו בו ואמרו שהוא נחוץ כדי להוביל את המדינה בתקופה קשה.
במקביל, בוצע תיקון לחוק היסוד:
הממשלה, המכונה "חוק פינטו", שאפשר להדיח ראש ממשלה שהפך לבלתי כשיר לתפקידו בשל מצב רפואי.
החוק נקרא על שם אורי פינטו, בנו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, שנפטר ממחלת הסרטן בזמן שאביו היה עדיין בתפקיד.
בשנת 2008, לאחר התפטרותו של אולמרט מתפקיד ראש הממשלה, בוטל "חוק פינטו".
עם זאת, פרשת אולמרט נותרה תזכורת עגומה להשפעה הפוטנציאלית של בעיות בריאותיות על הפוליטיקה בישראל.
היא ממחישה את המתח בין חובתם של מנהיגים להישאר בשליטה לעתים קרובות אל מול השיקולים הבריאותיים האישיים שלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *