הכלכלה של ג'ון מיינרד קיינסג'ון מיינרד קיינס היה הכלכלן המשפיע ביותר במאה ה-20.
רעיונותיו ממשיכים לעצב את מדיניות הכלכלית עד היום.
התאוריה הכלכלית של קיינסים מתמקדת בביקוש הכולל, שהוא סכום ההוצאות של כל ישויות הכלכלה:
צרכנים, עסקים וממשלה.
קיינס טען כי במהלך מיתון, הביקוש הכולל נמוך מדי, וכתוצאה מכך עליית אבטלה וירידה בפעילות הכלכלית.
כדי להילחם במיתון, קיינס המליץ על עלייה בהוצאות הממשלה.
זה, בתורו, יעלה את הביקוש הכולל ויעורר צמיחה כלכלית.
רעיון זה מכונה מדיניות פיסקלית.
למשל, במהלך השפל הגדול, הממשלה הפדרלית האמריקאית יישמה את מדיניות הניו דיל של קיינס, אשר כללה פרויקטים גדולים של עבודות ציבוריות, יחד עם הגדלת ההוצאות החברתיות והפיננסיות.
מדיניות זו סייעה להמריץ את הכלכלה ולהפחית את האבטלה.
עם זאת, למדיניות פיסקלית יש גבולות.
אם הממשלה תגדיל את ההוצאות יתר על המידה, זה עלול להוביל לאינפלציה, אם אין מספיק משאבים זמינים לענות על הביקוש הגובר.
רעיונותיו של קיינס ממשיכים להיות מיושמים בכלכלות רבות ברחבי העולם.
במיוחד בזמן משבר כלכלי, ממשלות פונות לעתים קרובות למדיניות פיסקלית כדי לעורר צמיחה ולהפחית את האבטלה.
לסיכום, תורת הכלכלה הקיינסיאנית מדגישה את חשיבות הביקוש הכולל במניעת מיתונים וקידום צמיחה כלכלית.
על ידי הגדלת ההוצאות הממשלתיות, מדיניות פיסקלית נועדה להמריץ את הכלכלה בתקופות של ביקוש נמוך.
עם זאת, מדיניות פיסקלית צריכה להיות מיושמת בזהירות כדי למנוע אינפלציה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *