ייפוי העבר עוצר התקדמות"החיים היו כל כך הרבה יותר פשוטים בתקופה הקודמת", אני שומע כל הזמן אנשים נאנחים.
הם מתגעגעים לימי העבר "הטובים", כאשר – כביכול – העולם היה מקום טוב יותר, האנשים היו אכפתיים יותר, והחיים היו קלים יותר.
אבל האם זה באמת היה כך? האם העבר באמת היה כל כך נפלא? האם האנשים באמת היו כל כך אדיבים וותרנים?קל להסתכל אחורה על העבר בעיניים ורודות ולהתעלם מההיבטים השליליים.
קל לזכור את הדברים הטובים ולשכוח את הרעים.
אבל אין להכחיש שהעבר היה לעתים קרובות זמן של סכסוך, קונפליקט ועוול.
אם היינו מתרכזים באידיאליזציה של העבר, היינו מפספסים את ההזדמנויות להפוך את ההווה ואת העתיד לטובים עוד יותר.
זה לא אומר שאין לנו מה ללמוד מהעבר.
כמובן שיש חוכמה ושיעורים יקרי ערך שניתן ללמוד מההיסטוריה.
אבל אל לנו לתת לייפוי העבר לעוור אותנו לבעיות בהווה ולפוטנציאל לעתיד טוב יותר.
אם נסתכל אחורה בזעם ובגעגוע בלבד, אנו מונעים מעצמנו להתקדם.
אנחנו נשארים קפואים בזמן, מסרבים לקבל את המציאות המשתנה של העולם שסביבנו.
במקום זאת, בואו נסתכל קדימה בסקרנות ותקווה.
בואו נלמד מהעבר, אבל אל נתעכב עליו.
בואו נבנה עתיד ששונה מהעבר לטובה, עתיד שבו הבעיות שעומדות לפנינו כיום ייפתרו ושאלות חדשות יבואו לידי ביטוי.
ייפוי העבר הוא אויב ההתקדמות.
בואו נניח לו ונפנה את מבטנו אל האופק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *