האלון הגדול של הפוליטיקה:
ניתוח דמותו של אברהם לינקולןאברהם לינקולן, נשיאהּ ה-16 של ארצות הברית, עומד כעץ אלון ענק בלב היער הפוליטי האמריקאי.
דמותו המורכבת הותירה חותם בל יימחה על המדינה, שהיא עדיין משמשת מקור להשראה ולדיון.
כמו האלון העתיק, לינקולן היה אדם בעל שורשים עמוקים בצניעות וחוכמה.
החל מהצריף הצנוע בו גדל בקנטאקי ועד לבית הלבן, הוא נישא בגאווה על עקרונותיו וסירב לסטות מדרכו.
כקצין ב"מפלגת הקרקע החופשית", התנגד לינקולן נחרצות לעבדות והאמין כי לכל אדם מגיעה חירות וכבוד.
הנשיאות של לינקולן התאפיינה במלחמת אזרחים עזה.
תוך כדי מאבקו לשמר את האיחוד, הוא נשא את "נאום גטיסברג" האלמותי, שהפך לאחד הנאומים המכוננים ביותר בתולדות ארצות הברית.
בנאום זה, הכריז לינקולן כי האומה "נולדה מחדש בחירות" וכי המלחמה הייתה מאבק להבטיח "שממשל העם, על ידי העם, ולמען העם, לא יתאבד מכדור הארץ.
"אך דמותו של לינקולן אינה נקייה מכל רבב.
כנשיא, הוא השעה את האמנה בדרום והטיל עוצר על חירות האזרחים.
עם זאת, מעשיו אלו נבעו מהאמונה העמוקה שלו בנחיצות השמירה על האיחוד.
מותו של לינקולן ב-1865 הותיר את האומה אבל.
הוא נרצח בידי ג'ון וילקס בות', שחקן מריר אשר שנא את לינקולן על תמיכתו במתן זכויות שוות לאפרו-אמריקאים.
מותו הפתאומי נחרט בזיכרון הקולקטיבי של ארצות הברית וממשיך לעצב את הנרטיב הפוליטי של האומה.
במאה ה-21, אנו עדיין מוצאים משמעות בדמותו של אברהם לינקולן.
יחסו הבלתי מתפשר לחירות, אומץ ליבו לנוכח תלאות, ומסירותו לערכים דמוקרטיים משמשים מודל לכל פוליטיקאי.
למרות היבטי האופי האנושיים של לינקולן, מורשתו עומדת איתן כאלון הגדול של הפוליטיקה, מקור השראה מתמיד לכל מי שמאמין בכוח האנושי לשינוי בעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *