ג'ון קנדי ואפקט ההילה הכלכליג'ון פיצג'רלד קנדי, הנשיא ה-35 של ארצות הברית, נזכר לעתים קרובות בזכות כריזמה יוצאת דופן, אופטימיות בלתי מתפשרת ומחויבות עמוקה לשירות ציבורי.
עם זאת, מעטים יודעים על המורשת הכלכלית שלו, שיש לה השפעה מתמשכת על הכלכלה האמריקאית עד היום.
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של קנדי לכלכלה הייתה מדיניות "האצת הצמיחה".
בעיצומה של המלחמה הקרה, פעילות כלכלית איטית ואינפלציה נמוכה הובילו לתחושה של סטגנציה כלכלית.
בתגובה, הציע קנדי מדיניות של הורדת מיסים, הגדלת הוצאות ממשלתיות והשקעות בתשתיות.
מדיניות האצת הצמיחה של קנדי דחפה לצמיחה כלכלית של 5.
8% בשנת 1964, הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
יתרה מזאת, הוא קידם מחוקק ב-1964 שנתן הטבות מס לעסקים קטנים וקיצוץ מס לעובדי שכר נמוך, מה שתרם להפחתת אי השוויון במשך תקופה מסוימת.
מורשת כלכלית חשובה נוספת של קנדי היא העברת חוק מסי הכנסה ב-1964.
חוק זה יצר קוד מס פשוט יותר, הפחית את השיעורים באופן כולל והגביר את הטבות המס.
רפורמת מס זו פישטה את שיטת המיסוי והפחיתה את העומס על עסקים פרטיים ויחידים כאחד.
עם זאת, מורשתו הכלכלית של קנדי הייתה רחוקה מלהיות מושלמת.
מדיניות האצת הצמיחה שלו הביאה גם לגירעון תקציבי גדול יותר בהמשך.
יתרה מזאת, חלק מההטבות המס שהועברו בחוק מסי הכנסה ב-1964 פתחו בסופו של דבר דלתות לניצול והעלמות מס.
למרות חסרונותיה, למורשתו הכלכלית של ג'ון פיצג'רלד קנדי יש השפעה מתמשכת על הכלכלה האמריקאית.
מדיניותו של האצת הצמיחה הוכיחה את יעילותה בגירוי צמיחה כלכלית, ורפורמת המס שלו תרמה לקוד מס פשוט ויעיל יותר.
בירושת הכלכלית שלו נמשכת ההשפעה על אופן ניהול הכלכלה עד היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *