פוטין בשלטון:
23 שנים של עוצמה אישיתולדימיר פוטין, הנשיא הארוך ביותר בתולדות המודרניות של רוסיה, שולט בה בתקיפות במשך 23 השנים האחרונות.
עלייתו לשלטון סימלה תקופה של כוחנות אישית וריכוז סמכות.
ב-31 בדצמבר 1999, בוריס ילצין התפטר במפתיע והעביר את סמכויות הנשיאות לפוטין, שהיה אז ראש ה-FSB, סוכנות הביטחון הפדרלית.
פוטין ניצל את ההזדמנות הזו כדי לאחד את כוחו.
לאורך שנות שלטונו, פוטין חיזק את השפעתו על המערכת הפוליטית דרך שליטה על המדיה, דיכוי מתנגדים ויצירת מערכת של "דמוקרטיה מנוהלת".
הוא גם דחק החוצה את האוליגרכים הכלכליים שהתעשרו בתקופת ילצין, וקיבע את האליטה הנאמנה לו.
במדיניות החוץ, פוטין אימץ גישה לאומנית, והחזיר את רוסיה למעמד של מעצמה גלובלית.
הוא כונן בריתות אסטרטגיות, התערב בבעיות אזוריות ואימץ עמדה אגרסיבית כלפי המערב.
שלטונו של פוטין עורר מחלוקת בינלאומית בהיקף נרחב.
מדיניותו באוקראינה, סיפוח חצי האי קרים ב-2014 ותמיכתו במשטר אסד בסוריה הובילו לסנקציות מערביות ולבידוד דיפלומטי.
עם זאת, פוטין נותר פופולרי בקרב הציבור הרוסי.
הוא נחשב כמגן של רוסיה ומי שהחזיר לה את מעמדה הגלובלי.
שלטונו מסמל תקופה של יציבות פוליטית וכלכלית ברוסיה, אם כי על חשבון החירויות האזרחיות והזכויות הדמוקרטיות.
מורשתו של פוטין תמשיך להיות להתדיין עליה שנים רבות לאחר מכן.
אך אין ספק כי הוא הטביע את חותמו על רוסיה והפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה המודרנית שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *