תחייתו של הקפיטליזם של בעלי הענייןבמאות ה-20 וה-21 שלטה גישת מקסום הרווחים בקרב עסקים ברחבי העולם.
חברות התמקדו בביצוע הכנסה לבעלי המניות שלהן, תוך התעלמות לא פעם מההתפשטות בחוסר שוויון, פגיעה בסביבה או דאגות חברתיות אחרות.
עם זאת, צורות חדשות של קפיטליזם עולות כעת, שבמרכזן עומד עקרון "בעלי העניין":
הרעיון שחברות צריכות להתחשב בהשפעותיהן על כל המעורבים, כולל עובדים, לקוחות, ספקים, הקהילות בהן הן פועלות והסביבה.
בעוד שמונח הקפיטליזם של בעלי העניין הוטבע לראשונה בשנת 1932 על ידי הכלכלן אדוארד פרימן, הוא זכה לפופולריות מחודשת בשנים האחרונות בתגובה לחוסר שביעות רצון הולך וגובר מהדגם המסורתי של מקסום הרווח.
לדוגמה, משקיעים מתחילים כעת להעדיף חברות שיש להן מבנה ארגוני טוב והתחייבות ל-ESG (סביבה, חברה וממשל), וצרכנים נעשים מודעים יותר לשרשרת האספקה של המוצרים שהם קונים.
מספר חברות אימצו את מודל בעלי העניין ועלו כתוצאה מכך.
Patagonia, יצרנית ביגוד ידידותית לסביבה, והבנק ההולנדי Triodos, שמתמקד במימון חברתי ובר-קיימא, הן דוגמאות בולטות.
מחקרים אף מצאו כי חברות המתחשבות בבעלי העניין שלהן יכולות לחוות ביצועים פיננסיים טובים יותר לאורך זמן.
ניתוח שנערך על ידי ארגון המחקר "Redefining Value" גילה כי חברות בבעלות בעלי העניין עלו ב-103% במדד S&P 500 במשך עשור בהשוואה ל-22% בלבד לחברות בקבוצת הביקורת.
תחייתו של הקפיטליזם של בעלי העניין מסמן שינוי תפיסתי משמעותי לגבי מטרת העסקים בחברה.
זהו דגם מכיל יותר, בר קיימא ומכוון לרווח הדדי.
גם אם המונח עדיין מתפתח, ברור כי העידן של מקסום הרווח כמטרה יחידה הסתיים.
חברות המבקשות הצלחה בעידן החדש יצטרכו לבצע התאמה לעיקרונות של קפיטליזם בעלי העניין אם ברצונן להיות רלוונטיות ולהצליח לאורך זמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *