מקטבים אותה ואת כדור הארץ שלנושינוי האקלים הוא אחד האתגרים המגדירים בדורנו, אך הוא הפך במידה רבה למסגרת לשיח פוליטי.
התוצאה היא דינמיקה מקטבת, המקשה על מציאת פתרונות יעילים.
למפלגות השמרניות יש היסטוריה ארוכה של הטלת ספק במדע שינוי האקלים.
הם טוענים כי עלויות המיתון בפליטות פחמן גבוהות מדי וכי השוק החופשי יפתור את הבעיה.
לעומת זאת, מפלגות פרוגרסיביות רואות בשינויי אקלים איום דחוף, וקוראות לפעולה ממשלתית מהירה ומשמעותית כדי להפחית את הפליטות.
הקיטוב הזה מתבטא במדיניות ממשלתית.
ממשלות שמרניות נוטות לבטל או להחליש תקנות סביבתיות, בעוד שממשלות פרוגרסיביות מגבירות לרוב את הסיוע לאנרגיות מתחדשות וחוקק חוקים להפחתת פליטות.
זה יוצר חוסר ודאות לעסקים ומשקיעים ומקשה על מעבר חלק לכלכלה דלת פחמן.
הקיטוב הפוליטי משתרע גם על השיח הציבורי.
מדעני שינוי האקלים מותקפים לעתים קרובות כאקטיביסטים או הונאה, בעוד שמכחישי שינויי האקלים מקבלים תמיכה מאנשי ציבור ורשתות תקשורת שמרנים.
זה מוביל לבלבול וחוסר אמון בקרב הציבור.
ההשלכות של הפוליטיזציה של שינויי האקלים חמורות.
זה מאט את ההתקדמות שנעשתה בהפחתת הפליטות, מקשה על עמידה ביעדי הסכם פריז ומרחיק את כדור הארץ שלנו מדרך בטוחה ועבירה.
כדי להתמודד עם האתגר הזה, יש צורך בדיון לא מפלגתי ופתוח על שינוי אקלים.
פוליטיקאים, מדענים ותומכי סביבה חייבים לשתף פעולה בפיתוח פתרונות כוללים, מבוססי עובדות.
הציבור חייב להיות מעורב בשיחה ומודע לחומרת הסוגיה.
רק באמצעות גישת "כל הגוף על הסיפון" נוכל להתגבר על ההשלכות המפלגות של שינוי האקלים ולהבטיח עתיד בר-קיימא הן לכדור הארץ שלנו והן לדורות הבאים.