רשתות חברתיות:
כלי להפצת מידע או זירה לאי-דיוקים?עם ההתפשטות הנרחבת של רשתות חברתיות, הן הפכו לכלי משמעותי להפצת מידע ולתקשורת.
עם זאת, עולה החשש כי פלטפורמות אלו עלולות גם להפוך לזירות להפצת אי-דיוקים ומידע מוטעה.
מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד גילה כי מידע מוטעה ואי-דיוקים ברשתות החברתיות נפוצים במיוחד במהלך אירועים חדשותיים גדולים.
הסיבה לכך היא שבתקופות כאלה, אנשים נוטים יותר לחלוק מידע מבלי לבדוק את דיוקו.
דוגמה בולטת להפצת אי-דיוקים ברשתות החברתיות היא המקרה של מגפת ה-COVID-19.
מידע כוזב, כולל תאוריות קונספירציה וטענות לא מבוססות, הופצו במהירות במדיה החברתית, מה שמוביל לבלבול ופחד בקרב הציבור.
ההשלכות של הפצת אי-דיוקים ברשתות החברתיות יכולות להיות חמורות.
זה יכול לכרסם באמון הציבור במוסדות ממסדיים, להשפיע על קבלת ההחלטות ותורם לפחד ולעוינות בחברה.
לכן, חיוני שמשתמשי רשתות חברתיות ינקטו צעדים כדי לוודא שהמידע שהם חולקים מדויק.
עליהם לבדוק את המקורות שלהם, לחפש נקודות מבט נוספות וללהיות מודעים לאפשרות של מידע מוטעה.
פלטפורמות המדיה החברתית עצמן ממלאות גם תפקיד חשוב בהתמודדות עם אי-דיוקים.
עליהן להשקיע בכלים לאיתור ולסימון מידע מוטעה, ולנקוט בצעדים כדי לצמצם הפצתו.
במקביל, מחנכים והעיתונאים צריכים לעבוד על קידום אוריינות במדיה וללמד אנשים כיצד לאתר ולזהות מידע מוטעה.
רק באמצעות שיתוף פעולה ושיתוף אחריות, נוכל להפוך את רשתות החברתיות לזירה לשיח פורה ומבוסס-ראיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *