כלכלה על פי ג'ון מיינרד קיינסג'ון מיינרד קיינס היה כלכלן בריטי ששינה באופן יסודי את המחשבה הכלכלית במאה ה-20.
תיאוריותיו, המכונות "קיינסיאניות", השפיעו רבות על מדיניות הממשלות מאז מלחמת העולם השנייה.
בליבו של האסכולה הקיינסיאנית נמצאת ההנחה שהביקוש הכולל הוא הכוח המניע העיקרי של הכלכלה.
קיינס טען שבשפל, הסיבה העיקרית לירידה הכלכלית היא ירידה בביקוש הכולל.
זו יכולה לנבוע ממגוון גורמים, כגון ירידה בהוצאות הצרכנים, השקעות עסקיות או הוצאות ממשלתיות.
השוק, לפי קיינס, מתקשה להתאים את עצמו לירידה בביקוש.
הוא האמין כי מחירים שכר אינם גמישים מטה, כלומר לא קל להפחית אותם בתגובה לירידה בביקוש.
כתוצאה מכך, תקופות של שפל מאופיינות באבטלה גבוהה ותפוקה נמוכה.
קיינס טען כי לממשלות יש תפקיד מפתח במניעת שפלים או הפחתת חומרתם.
הוא המליץ על מדיניות פיסקלית מרחיבה, שבה הממשלה מגדילה את הוצאותיה או מפחיתה מיסים כדי להגדיל את הביקוש הכולל.
זה מסייע להעלות רמות מחירים, להעלות את התעסוקה ולהמריץ צמיחה כלכלית.
התיאוריות הקיינסיאניות היו השפעה משמעותית על הפיתוח של מדיניות מקרו-כלכלית במדינות רבות.
הם שימשו הצדקה להתערבויות ממשלתיות, כגון תמריצים כלכליים, תוכניות תשתיות והורדת שיעורי ריבית, במטרה לנהל את מחזורי העסקים ולמנוע שפלים עמוקים או ממושכים.
עם זאת, התיאוריות של קיינס עוררו גם ביקורת.
חלק מהכלכלנים טוענים כי התמקדותו בביקוש הכולל מתעלמת מהחשיבות של היצע, כגון השקעות הון וחינוך.
אחרים טוענים כי מדיניות פיסקלית מרחיבה עלולה להוביל לאינפלציה ולחובות ציבוריים.
למרות הוויכוח המתמשך, התיאוריות הקיינסיאניות נותרו כוח משמעותי במחשבה הכלכלית.
הן מספקות מסגרת לניתוח מחזורי עסקים, קביעת מדיניות מקרו-כלכלית והבנת גורמים קובעי הצמיחה הכלכלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *