אקונומיקה התנהגותית:
השפעת הפסיכולוגיה על ההחלטות הכלכליות שלנוכלכלה התנהגותית הוא תחום צומח החוקר את השפעת הפסיכולוגיה על ההחלטות הכלכליות שלנו.
בניגוד לכלכלה הנאו-קלאסית המסורתית, המניחה כי אנשים רציונליים ומקסימום שימושיים, הכלכלה ההתנהגותית מכירה בכך שרגשות, דעות קדומות וקיצורי דרך קוגניטיביים משפיעים משמעותית על הבחירות שלנו.
אחד החלוצים בתחום זה היה הכלכלן הישראלי דניאל כהנמן, שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002 על עבודתו על שיפוט וקבלת החלטות.
תיאוריית הערך של כהנמן ועמוס טברסקי הוכיחה כי אנשים מגיבים בצורה שונה לרווחים והפסדים.
אנו נוטים להיות רגישים יותר להפסדים, גם אם הרווח הפוטנציאלי שלנו גבוה יותר מההפסד.
כלכלנים התנהגותיים אחרים, כגון ריצ'רד ת'יילר, חוקרים כיצד דעות קדומות קוגניטיביות, כגון הטיה בפועל, השפעה על ההחלטות הפיננסיות שלנו.
הטיה זו מתייחסת לנטייה שלנו לדבוק בתוכניות הפעולה הנוכחיות שלנו, גם כאשר ראיות חדשות מצביעות על כך שעלינו לשנות.
ממצאי כלכלה התנהגותית יש יישומים חשובים במדיניות ציבורית.
לדוגמה, ניתן להשתמש בתובנות אלה כדי לעצב תוכניות חיסכון לפנסיה אפקטיביות יותר, מכיוון שהן מביאות בחשבון את הקשיים הפסיכולוגיים הקשורים לחיסכון לטווח ארוך.
בנוסף, כלכלה התנהגותית יכולה לסייע לנו להבין סוגיות כלכליות מורכבות יותר, כגון אי שוויון בפנסיה.
מחקרים הראו כינשים בעלי הכנסה נמוכה נוטים יותר לנקוט בהחלטות קצרות טווח, בעוד שאנשים בעלי הכנסה גבוהה יותר מתכננים טוב יותר את העתיד.
זהו פער אחד שתורם לאי השוויון הבין-דורי.
כלכלה התנהגותית היא תחום חיוני ההולך וצומח.
על ידי הבנת ההשפעה של הפסיכולוגיה על ההחלטות הכלכליות שלנו, נוכל לפתח מדיניות טובה יותר ולעשות בחירות פיננסיות מושכלות יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *