פוליטיקה של חלוקת עומס:
קסמו הגואה של מפלגות קצההעשורים האחרונים עדים לעלייתן של מפלגות קצה ברחבי העולם.
מפלגות אלו, הממוקמות בדרך כלל בקצוות השמאל או הימין של הספקטרום הפוליטי, מציעות מצע קיצוני וחולקות תחושת זעם ותסכול כלפי ההנהגה הממסדית.
עליית מפלגות קצה נובעת ממגוון גורמים, כולל חוסר שביעות רצון מהסטטוס קוו הכלכלי, חרדה חברתית ותרבותית ועליית הרשתות החברתיות, שמספקות פלטפורמה להפצת אידיאולוגיות קיצוניות.
מפלגות הקצה משגשגות במצבי של חוסר שוויון כלכלי ותסכול אזרחי.
הן מציעות פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, כגון סגירת גבולות, הגדלת הסחר ההוגן או ביטול מוסדות גלובליים.
בשנים האחרונות, מפלגות הקצה השיגו הצלחות משמעותיות במדינות רבות.
בממלכה המאוחדת, מפלגת הימין הקיצוני UKIP ליקטה יותר מ-12% מהקולות בבחירות לפרלמנט האירופי ותמכה במשאל העם שהוביל לבריטניה לעזוב את האיחוד האירופי.
בצרפת, מפלגת הימין הקיצוני "החזית הלאומית" זכתה בכמה בחירות מקומיות וזכתה ליותר מ-20% מהקולות בבחירות לנשיאות.
בארצות הברית, המועמד הרפובליקני הקיצוני דונלד טראמפ נבחר לנשיאות בשנת 2016.
עליית מפלגות הקצה מעוררת דאגה רבה עבור הדמוקרטיות הליברליות.
הן מאתגרות את הנורמות הדמוקרטיות, מעודדות דמוניזציה של מיעוטים ומאיימות לערער את שלטון החוק.
מעבר לחששות אלו, מפלגות הקצה גם מפריעות ליכולת הממשלות לתפקד בצורה יעילה.
ההתנגדותן לפשרות והדבקותן באג'נדות קיצוניות מקשות על הסכמתן על חקיקה משמעותית או פתרון בעיות לאומיות.
בצד החיובי, עלייתן של מפלגות קצה יכולה לשמש תמרור אזהרה לכוחות הממסד שהן צריכות להתחבר טוב יותר למצוקות אזרחיהן.
זה עשוי לדרבן את הממשלות לנקוט בפעולה כדי לטפל בבעיות של אי שוויון, חרדה חברתית ועליית האקטיביזם ברשת.
בשורה התחתונה, עליית מפלגות הקצה היא סימפטום של מתח גובר בדמוקרטיות הליברליות.
בכדי לטפל באתגר זה, נדרשים מנהיגים לזהות ולהתמודד עם הגורמים הבסיסיים לזעם האזרחי, להגן על נורמות דמוקרטיות ולבנות מחדש אמון ציבורי בממשלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *