העיתונאית שהביאה את רציחות "הכבוד" לכותרותסוניה נאקאש הוא שם שמוכר לכל אזרח ערבי-ישראלי.
היא העיתונאית הנחשבת בעדה, זו שפרצה את תקרת הזכוכית ולא חששה להעלות לכותרות את הנושא הטאבו ביותר בחברה הערבית בישראל – רציחות על רקע "כבוד המשפחה".
סוניה, שנולדה בכפר איבטין שבגליל, תמיד נמשכה לתקשורת.
היא החלה את דרכה כעורכת בעיתונו של רג'א זעאתרה, והמשיכה כעורכת הראשית של העיתון הפופולרי "א-סנארה".
במהלך השנים היא השתתפה בתחקירים רבים, אך הנושא שהסעיר אותה יותר מכל אחר היה רציחות נשים על רקע "כבוד המשפחה".
בתחילת דרכה נתקלה סוניה בקשיים רבים.
החברה הערבית, שהייתה שמרנית במיוחד, לא ראתה בעין יפה עיתונאית שמדברת על נושא כה רגיש.
היא ספגה איומים והתנכלויות, אך אלו לא הצליחו להשתיק אותה.
היא המשיכה לסקר את הרציחות, ראיינה את הקורבנות ואת בני משפחותיהן, והביאה את הבעיה למודעות הציבורית.
בשנת 2010 ייסדה סוניה נאקאש את עמותת "מרכז אם-אל-פחם", שמטרתה למנוע אלימות בחברה הערבית.
העמותה מקיימת סדנאות וסמינרים לאנשי מקצוע ועובדת בצמוד לרשויות המקומיות.
עבודתה של סוניה הביאה לשינוי משמעותי בחברה הערבית.
היום אף אחד לא מעז לדבר על רציחות "כבוד" כאילו אין מדובר בעניין של חיים ומוות.
היא העלתה את הנושא לכותרות, וגרמה לרשויות ולמערכת המשפט בישראל להתייחס אליו בחומרה ראויה.
בזכות פועלה, נשים ערביות רבות ניצלו ממוות אכזרי, והחברה הערבית הפכה למודעת יותר לבעיית האלימות נגד נשים.
סוניה נאקאש היא דוגמה לכוחה של עיתונות חופשית וחסרת פחד.
היא נלחמת עבור צדק ועוזרת ליצור חברה טובה וצודקת יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *