אוכל כאמצעי להעצמהגדלה בעוני למשפחה בת 10 נפשות, ז'אקלין נוויל למדה מילדות את הערך והכוח של האוכל.
היא עדה כיצד הוריה נאבקו כדי לפרנס את משפחתם ודאגה לעתים קרובות מהיכן תגיע ארוחתם הבאה.
החוויות של נוויל עוררו בה תשוקה לעזור לאחרים שמתמודדים עם אי-ביטחון תזונתי.
כשהייתה בת 15, היא התנדבה במאורת מרק מקומית, והאינטראקציה עם האנשים שסבלו מרעב הותירה בה רושם עמוק.
כשנכנסה למכללה, נוויל למדה מדעי התזונה והתמחתה בדיאטות ותרפיות תזונה.
לאחר סיום לימודיה עבדה כדיאטנית רשומה בבית חולים, שם עזרה למטופלים להתמודד עם הפרעות אכילה, מחלות כרוניות ועוד.
עם זאת, נוויל הרגישה שהיא יכולה לעשות יותר כדי לטפל בבעיות מערכתיות של אי-ביטחון תזונתי.
היא עזבה את בית החולים והצטרפה ל"בנק המזון של מנהטן", שם היא מובילה כיום את המאמצים נגד הרעב.
במסגרת תפקידה, נוויל מפקחת על התוכניות והשירותים של בנק המזון, כולל הפצת אוכל, תוכניות ארוחת צהריים וסדנאות תזונה.
היא עובדת בשיתוף פעולה עם בתי ספר, בתי אבות וארגונים קהילתיים אחרים כדי להגיע לאנשים נזקקים.
לנוויל יש אמונה חזקה בכוחו של האוכל להעצים אנשים.
היא מאמינה שכאשר אנשים מקבלים מזון מזין וקבוע, הם יכולים לקבל החלטות טובות יותר לגבי חייהם, כמו למצוא עבודה יציבה או ללמוד מיומנות חדשה.
המסירות הבלתי נלאית של נוויל למלחמה באי-ביטחון תזונתי השפיעה על חייהם של אינספור אנשים.
היא מהווה השראה לכולנו להכיר בחשיבות האוכל להעצמת יחידים והנעת שינוי חברתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *