נבואת הכלכלן:
האירועים הכלכליים המרכזיים של המאה ה-21דיוויד ריקארדו, כלכלן פוליטי אנגלי, טבע את המושג "יתרון יחסי" בראשית המאה ה-19.
עיקרון זה קובע כי מדינה צריכה להתמקד בייצור סחורות ומתן שירותים שבהם יש לה יתרון יעילות יחסי, גם אם מחיר הייצור שלהם נמוך יותר במדינות אחרות.
בשני העשורים האחרונים, יישו מדינות רבות את רעיון "היתרון היחסי" במסגרת מדיניות סחר חופשי.
מדיניות זו הגבירה משמעותית את ההתמחות, הסחר הבינלאומי וצמיחת הכלכלה העולמית.
עם זאת, יתרונות ההתמקצעות הגלובלית מחולקים באופן לא שווה.
בעוד שצרכנים ברחבי העולם נהנים ממחירי סחורות ושירותים נמוכים יותר, תעשיות מסוימות במדינות מפותחות סבלו מתחרות גוברת ממדינות מתפתחות בעלות עלויות עבודה נמוכות יותר.
הכלכלן האמריקאי ברברה פריץ הקדימה את זמנה כאשר חישבה ב-1991 את עלות אובדן המשרות עקב סחר בינלאומי.
המחקר שלה, שפורסם בספר "הצד האחר של סחר חופשי", זכה לתחייה לאחר שהיווה בסיס לביקורת על הסכמי סחר חופשי כגון הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA) והשותפות הטרנס-פסיפית (TPP).
כתוצאה מביקורת זו, הפכו דאגות בנוגע להשפעות העבודה של הסחר הבינלאומי לנושא מרכזי בשיח הכלכלי והפוליטי.
מדינות שוקלות כעת דרכים לאזן את היתרונות הגלובליים של הסחר עם ההשלכות המקומיות שלו על עובדים ותעשיות.
הדילמה הנוכחית סביב הסחר חופשי היא נבואת הכלכלן:
היכולת לחזות את ההשפעות ארוכות הטווח של מדיניות כלכלית עכשווית.
בזמן שדיוויד ריקארדו חזה את היתרונות של התמחות בינלאומית, הוא לא צפה את ההפרעות החברתיות והכלכליות שיתלוו אליה.
בעתיד, על כלכלנים להקדיש תשומת לב רבה יותר לחלוקת היתרונות של הצמיחה הכלכלית הגלובלית ולקבוע מדיניות שתחלק באופן שווה יותר את הרווחים של הסחר הבינלאומי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *