בנקאות מרכזית בעידן שלאחר המגיפהמגפת הקורונה הביאה לאתגרים חסרי תקדים למדיניות המוניטרית.
התכווצות חדה בפעילות הכלכלית והעלייה באבטלה הביאו לבנקים המרכזיים להפחית את הריבית לשפל היסטורי ולבצע רכישות נרחבות של אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות באיכות גבוהה.
כאשר העולם מתחיל להתאושש מהמגיפה, עומדים בנקים מרכזיים בפני מספר דילמות מפתח:
מתי להתחיל להעלות ריבית? עליית ריבית מוקדמת מדי עלולה לחנוק את הצמיחה הכלכלית, אך עלייה מאוחרת מדי עלולה להוביל לאינפלציה מוגברת.
איך להפחית את מאזני הנכסים? מאזני הנכסים של בנקים מרכזיים התנפחו באופן משמעותי בתקופת המגיפה.
הפחתה של מאזנים אלו בצורה מסודרת ללא פגיעה בשווקים הפיננסיים תהיה מאתגרת.
האם לאמץ מדיניות מוניטרית לא קונוונציונלית? בנקים מרכזיים מסוימים, כמו הבנק המרכזי של יפן, כבר משתמשים במדיניות לא קונוונציונלית, כגון ריבית שלילית ובקרת עקום תשואה.
בעוד שמדיניות זו יכולה לתמוך בפעילות הכלכלית, היא עלולה גם ליצור סיכונים פיננסיים חדשים.
יציאה מוצלחת מעידן המגיפה תלויה בניהול זהיר של מדיניות מוניטרית מצד בנקים מרכזיים.
הם יצטרכו לאזן בין תמיכה בצמיחה והתעסוקה לבין שמירה על יציבות מחירים ומערכת פיננסית יציבה.
זוהי משימה מורכבת הדורשת מומחיות ושיתוף פעולה פוליטי.
כמה כלכלנים מאמינים שבנקים מרכזיים צריכים לאמץ מסגרת מדיניות חדשה, המכונה מדיניות ממוקדת תוצאות.
במקום להתמקד רק ביעדים אינפלציוניים, בנקים מרכזיים צריכים גם להתמקד במטרות אחרות, כגון צמיחה כלכלית ויציבות פיננסית.
מסגרת זו תאפשר לבנקים מרכזיים להגיב טוב יותר לאתגרים המשתנים של העתיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *