הצעירים והאדישים בפוליטיקהאחד האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני דמוקרטיות כיום הוא האדישות הפוליטית הגוברת בקרב צעירים.
סקרי דעת קהל ברחבי העולם מראים باستمرار כי שיעורי ההצבעה של צעירים נמוכים בהרבה מאלה של בני הגיל השלישי.
בבריטניה, למשל, רק 42% מבעלי זכות הבחירה בגילאי 18-24 השתתפו בבחירות הכלליות של 2019, לעומת 78% מבני ה-65 ומעלה.
ישנן מספר סיבות לתופעה מדאיגה זו.
אחת מהן היא שצעירים רבים חשים מנותקים מהמערכת הפוליטית.
הם רואים במפלגות ובפוליטיקאים מושחתים ולא יעילים, ואינם מאמינים שקולם יעשה הבדל.
סיבה נוספת היא שצעירים רבים עסוקים יותר בדאגותיהם האישיות, כגון השכלה, קריירה ויצירת משפחה.
הם אינם רואים בפוליטיקה רלוונטית לחייהם האישיים, אלא כמשהו מופשט או אפילו מאיים.
אדישות פוליטית אצל צעירים היא בעיה חמורה מכמה סיבות.
ראשית, היא פוגעת בייצוגיות של המערכת הדמוקרטית.
אם צעירים אינם משתתפים בבחירות, סביר להניח שמדיניות שתתקבל לא תשקף את דעותיהם או את האינטרסים שלהם.
שנית, אדישות פוליטית יכולה להוביל לאפתיה ועצלנות אזרחית.
אם צעירים אינם מעורבים בפוליטיקה, סביר להניח שהם גם לא יהיו מעורבים בצורות אחרות של השתתפות אזרחית, כגון התנדבות או מחאה.
שלישית, אדישות פוליטית יכולה להפחית את הלגיטימיות של המערכת הדמוקרטית.
אם סקטורים גדולים באוכלוסייה אינם מיוצגים כראוי, אז הציבור עשוי להתחיל לפקפק בהגינות וצדקתה של המערכת כולה.
לכן, חיוני למצוא דרכים להתגבר על אדישות פוליטית בקרב צעירים.
הדבר דורש גישה מרובת פנים, הכוללת את הדברים הבאים:
חינוך פוליטי:
צעירים זקוקים להזדמנויות ללמוד על פוליטיקה ותהליך הפוליטי.
יש ללמד אותם את חשיבות ההצבעה והשתתפות אזרחית, לזהות בעיות פוליטיות ולבקר במדיניות ומועמדים.
מעורבות פוליטית:
לצעירים זקוקים להזדמנויות להשתתף ישירות בפוליטיקה.
הם יכולים לנדב במדורי בחירות, להצטרף לארגונים פוליטיים או להריץ עצמם למשרד בעצמם.
ייצוג פוליטי:
צעירים זקוקים לראות את עצמם מיוצגים במערכת הפוליטית.
יש צורך בעוד צעירים בממשלה, במפלגות ובגופים ציבוריים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *