התמכרות לגיימינג:
סיפור אמיתיבגיל 14, מרקוס היה ילד ביישן ומופנם.
הוא תמיד היה מבודד בכיתה ולא מצא עניין רב באף אחד מהתחביבים המסורתיים של בני גילו.
יום אחד, הוא גילה את עולם הגיימינג, ומכל המשחקים, "מיינקראפט" תפס את תשומת לבו.
למרות שבהתחלה הגיימינג היה רק דרך בילוי עבור מרקוס, הוא במהרה הפך לבריחה מציאות עבורו.
הוא בילה שעות על גבי שעות בעולמות הווירטואליים של "מיינקראפט", ונשכח מהצרות והחרדות בחיי היומיום שלו.
עם הזמן, התמכרותו לגיימינג גדלה.
הוא החל להזניח את לימודיו, את חייו החברתיים ואת בריאותו.
הוא בילה לילות שלמים במשחק, וישן רק כמה שעות בכל יום.
הוריו דאגו לבריאותו, והם ניסו לשכנע אותו לקחת הפסקה מהגיימינג, אבל מרקוס סירב.
כשמרקוס היה בן 18, הוא נשר מהתיכון.
הוא הפך למובטל, בילה את כל ימיו ואת כל כספו על גיימינג.
הוריו, חסרי אונים, העיפו אותו מהבית.
מרקוס הפך משחקן להומלס.
הוא ישן בפארקים, התחנן לאוכל, והמשך להתמכר לגיימינג ברשתות הציבוריות.
הוא איבד את כל החברים שלו, ואת כל חלומותיו לעתיד.
הסיפור של מרקוס הוא תזכורת עגומה למציאות ולהשלכות של התמכרות לגיימינג.
אמנם לגיימינג יש יתרונות חיוביים רבים, אך הוא יכול להיות גם דרך הרסנית להימנע מבעיות אמיתיות וממציאות קשה.
אם אתה סובל מהתמכרות לגיימינג, או מכיר מישהו שסובל, אל תהסס לבקש עזרה.
ישנם משאבים זמינים, ויש תקווה להחלמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *