הדו"ח מצביע על כשלים בתכנון המבצעי, היעדר הכשרה מספקת לשוטרים בהתמודדות עם הפגנות, שימוש בכוח לא מידתי, וכן אי תיעוד ראוי של אירועים.
ביקורת חריפה הופנתה כלפי הדרג הפיקודי, בטענה שלא הפנים את חשיבות שמירת זכויות המחאה.
הדו"ח מצביע על צורך בשיפור מיידי של נהלי המשטרה, הכשרת השוטרים, ופיקוח הדוק יותר על פעולותיהם, כדי להבטיח שמירה על זכויות האזרח תוך שמירה על הסדר הציבורי.
דו"ח זה מעלה שאלות קריטיות בנוגע לאיזון העדין בין חופש הביטוי לבין שמירה על החוק במדינה דמוקרטית.