לבנון:
האומה המושתקתלבנון, פעם פנינה תוססת במזרח התיכון, אומה השופעת ביופי טבעי, תרבות עשירה ועם גאה, נאלצת כעת להתמודד עם משבר קיומי.
המשבר הכלכלי המתמשך של המדינה, המושפע משחיתות עמוקה ואי-יציבות פוליטית, דחף יותר מ-80% מאזרחיה מתחת לקו העוני וחנק את חלומותיהם לעתיד טוב יותר.
העם הלבנוני, הידוע בהיותו גאה ועיקש, עמד בעבר בפני קשיים עצומים.
אבל הפעם, המצב שונה.
העתיד נראה קודר, והתקווה דועכת.
הרחובות, שפעם היו מלאים בחיים ובאופטימיות, כעת שקטים וריקים.
צחוקם של ילדים הוחלף בקול בכי האם האבלות.
הסיבות למשבר רבות ומורכבות.
השחיתות המשתוללת בממשלה ניקזה את משאבי המדינה וגרמה לסילוקם של אנשי מקצוע מוכשרים ומנהיגים אתיים.
חוסר היציבות הפוליטית מנע רפורמות הכרחיות והחריף את המתחים העדתיים.
משבר הפליטים הסורי הטיל עומס כבד על תשתיות לבנון וכלכלתה.
אבל בעוד שהגורמים למשבר אמיתיים ומשמעותיים, הם גם משמשים כתירוצים לנוכחות המדינה על ידי מנהיגיה.
העם הלבנוני נתון כבן ערובה למאבקי הכוח של הפוליטיקאים, שדאגתם האמיתית היא לשמר את כוחם ולא לשרת את הציבור.
למרבה הצער, לבנון אינה המקרה היחיד.
מדינות אחרות באזור ובכל העולם מתמודדות עם אתגרים דומים.
השחיתות, חוסר השקיפות והדיכוי הם כולם סימפטומים של מחלה מערכתית הרסנית.
האזרחים מופקרים לגורלם, זעקתם נופלת על אוזניים אטומות.
המצב בלבנון הוא תזכורת קורעת לב לכוחה המוחץ של השחיתות.
זה גם משמש כקריאת השכמה לעולם.
עלינו לדרוש אחריות רבה יותר מהמנהיגים שלנו, להילחם בשחיתות בכל צורותיה ולקדם שקיפות וטוהר מידות בחיים הציבוריים.
רק אז נוכל להבטיח עתיד שבו אזרחים אינם נאלצים לחיות בדממה, אלא יכולים לדבר ולדרוש את זכויותיהם הלגיטימיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *