כלכלת קיינס בעידן אינפלציהג'ון מיינרד קיינס, הכלכלן הבריטי המפורסם, פיתח תיאוריה כלכלית שדגלה בהוצאות ממשלתיות מוגברות בתקופות של רכוד.
תיאוריה זו הייתה מהותית בכלכלות מערביות לאחר מלחמת העולם השנייה, אך היעילות שלה מוטלת בספק בעידן הנוכחי של אינפלציה גואה.
תיאוריית קיינס התבססה על הרעיון כי יש דרישה לא מספקת במוצרים ובשירותים בתקופות של רכוד.
על ידי הגברת ההוצאות הממשלתיות, הוא טען, ניתן להגביר את הביקוש הכללי ולגרום לצמיחה כלכלית.
עם זאת, כאשר האינפלציה גבוהה, הגברת ההוצאות הממשלתיות עלולה להחמיר את האינפלציה על ידי הגדלת כמות הכסף במחזור.
כדי להבין דילמה זו, יש לבחון את תורת הכסף של קיינס.
קיינס האמין שמלאי הכסף (M) שווה לתמ"ג שיקרי (Y) כפול היפוכו של הצפי היחסי לשינוי המחירים (P).
כלומר M=Y/P.
כאשר האינפלציה גבוהה, הצפי היחסי לשינוי המחירים עולה.
כתוצאה מכך, אותה כמות כסף תוביל לרמת תמ"ג שיקרי נמוכה יותר.
במצב זה, הגברת ההוצאות הממשלתיות עלולה להחמיר את האינפלציה ללא צמיחה כלכלית משמעותית.
הדבר נובע מכך שהכסף הנוסף שהממשלה מוציאה יגרור עלייה במחירים, אך לא מספיק כדי לפצות על הירידה בביקוש עקב העלייה הצפויה באינפלציה.
לסיכום, תיאוריית קיינס הייתה מוצלחת בעידן של אינפלציה נמוכה, אך היא פחות יעילה בעידן הנוכחי של אינפלציה גואה.
הגברת ההוצאות הממשלתיות עלולה להחמיר את האינפלציה ללא יתרונות משמעותיים בצמיחה כלכלית.
נדרשים כעת כלים מוניטריים ופיננסיים אחרים כדי לרסן את האינפלציה ולקדם צמיחה כלכלית בת קיימא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *