כלכלת היצע:
פילוסופיה תקלה שמונעת צמיחהכלכלת היצע, תיאוריה כלכלית שזכתה לפופולריות בשנות ה-80, טוענת כי צמיחה כלכלית מונעת על ידי שיפור היצע סחורות ושירותים.
תומכי כלכלת היצע טוענים כי קיצוצי מסים והפחתת רגולציה ימריצו עסקים להשקיע יותר, לייצר יותר וליצור מקומות עבודה נוספים.
אולם, מחקרים אמפיריים הצביעו שוב ושוב על כך שכלכלת היצע אינה עומדת בהבטחותיה.
קיצוצי מס והפחתת רגולציה לעיתים רחוקות מובילים לצמיחה כלכלית חזקה יותר.
למעשה, הם יכולים להוביל להגדלת אי השוויון, גירעונות תקציביים ולפגיעה בשירותים ציבוריים חיוניים.
לדוגמה, קיצוצי המסים העצומים של הממשל רייגן בשנות השמונים הובילו לעלייה דרמטית בחוב הלאומי האמריקאי מבלי להוביל לצמיחה כלכלית מהותית.
באופן דומה, קיצוצי המסים של ממשל טראמפ לא הצליחו להוביל לצמיחה כלכלית משמעותית או להגדלת התעסוקה.
הבעיה בתורת כלכלת היצע היא שהיא מתעלמת מהצד הביקוש של המשוואה הכלכלית.
כדי שצמיחה כלכלית אמיתית תתרחש, הביקוש לסחורות ושירותים חייב לגדול.
קיצוצי מס והפחתת רגולציה עשויים להועיל לעסקים בטווח הקצר, אך אם אין ביקוש למוצריהם או שירותיהם, זה לא יוביל לצמיחה כלכלית מספקת.
ממשלות צריכות להתמקד במקום זאת במדיניות שמתמקדת הן בביקוש והן בהיצע.
השקעות באיכות חינוך, תשתיות ובריאות יכולות לספק לעובדים את הכישורים וההזדמנויות שהם צריכים כדי להיות פרודוקטיביים יותר ולתרום לצמיחה כלכלית.
מדיניות מס פרוגרסיבית שמבקשת מבעלי הכנסות גבוהות לשלם שיעור מס גבוה יותר יכולה לעזור ליצור ביקוש למוצרים ושירותים על ידי העברת יותר כסף למשקי בית בתקציב נמוך.
כלכלה חזקה דורשת איזון בין ביקוש והיצע.
כלכלת היצע מספקת תשובות קלות אך שגויות לאתגרים הכלכליים שלנו.
על ידי התמקדות גם בביקוש וגם בהיצע, ממשלות יכולות ליצור צמיחה כלכלית בת קיימא המועילה לכל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *