כלכלת החלחול:
אגדה אורבנית או מציאות?כלכלת החלחול היא תיאוריה הטוענת כי עושר שנוצר בידי קבוצת עשירים או משקיעים יתגלגל, בסופו של דבר, לכל שדרות החברה דרך הגדלת ההכנסות, התעסוקה והצריכה.
הרעיון מאחורי כלכלת החלחול הוא שהעשירים נושאים בעיקר בהוצאות, מה שמעלה את הביקוש למוצרים ושירותים.
ביקוש מוגבר זה, בתורו, יוצר מקומות עבודה ומגדיל את השכר עבור בעלי הכנסה נמוכה ובינונית.
הדוגמה הטיפוסית של כלכלת החלחול היא הפחתת מסים לעשירים, בהנחה שהכסף שנחסך יושקע ביצירת מקומות עבודה ויעודד צמיחה כלכלית.
עם זאת, מחקרים רבים הראו כי כלכלת החלחול היא בעיקר מיתוס.
ראיות נגד כלכלת החלחול מחקרים הראו כי הפחתות מס לעשירים נוטות להגדיל את אי השוויון ולא להוביל לצמיחה כלכלית משמעותית.
העשירים נוטים לחסוך יותר ולהשקיע פחות, ולכן ההשפעה המכרעת של צריכתם על הכלכלה מוגבלת.
טכנולוגיות חדשות וחוסר הביטחון התעסוקתי מובילים לשוק עבודה מקוטב, כאשר העשירים ממשיכים לשגשג בעוד שבעלי ההכנסה הנמוכה והבינונית נותרים מאחור.
חלופות לכלכלת החלחולבמקום להסתמך על כלכלת החלחול, כלכלנים מציעים אלטרנטיבות שמתמקדות ישירות בשיפור חייהם של בעלי הכנסה נמוכה ובינונית:
השקעה בתשתיות ובחינוך:
השקעות אלה יוצרות מקומות עבודה, משפרות את הפרודוקטיביות ומעניקות הזדמנויות לבעלי הכנסה נמוכה ובינונית להתקדם בסולם הכלכלי.
העלאת שכר מינימום:
שכר מינימום גבוה יותר מעניק כוח קנייה לבעלי הכנסה נמוכה, מה שמוביל לצמיחה כלכלית כוללת.
מסים פרוגרסיביים:
מערכת מיסוי פרוגרסיבית גורמת לעשירים לשלם יותר מס כחלק מהכנסתם, ומאפשרת לממשלה לממן תוכניות חברתיות התומכות בבעלי הכנסה נמוכה ובינונית.
אם מנהיגי העולם יאמצו אלטרנטיבות אלה, הם יוכלו ליצור כלכלות שבהן כולם משגשגים, ולא רק המעטים העשירים.
הגיע הזמן לנטוש את אגדת כלכלת החלחול ולחבק מדיניות שבאמת מועילה למי שזקוק לה ביותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *