התקשורת ופוליטיקה:
המקרה של דונלד טראמפתקשורת ותקשורת המונים מילאו תפקיד מרכזי בפוליטיקה לאורך ההיסטוריה.
אך אף פוליטיקאי לא ניצל את כוחה של התקשורת בהצלחה כמו דונלד טראמפ.
טראמפ בנה קהל עצום באמצעות שימוש יעיל ברשתות חברתיות, במיוחד בטוויטר.
הוא השתמש בפלטפורמה זו כדי לעקוף את התקשורת הממוסדת ולתקשר ישירות עם הבוחרים.
התבטאויותיו הפרובוקטיביות והקיצוניות זכו לתשומת לב עצומה והתאימו לנרטיב שלו כאנטי-ממסדי.
בנוסף, השתמש טראמפ בתקשורת כדי להפיץ חדשות כוזבות וקונספירציות.
הוא טען שהתקשורת הממוסדת "חדשות מזויפות", והפך אותה ליריבו.
אסטרטגיה זו אפשרה לו לערער את אמונם של הציבור בתקשורת ולפסול דיווחים ביקורתיים כתקיפות אישיות.
היחסים של טראמפ עם התקשורת היו ברית מסובכת.
אמנם הוא ניצל את כוחה כדי לבנות את המותג שלו וליצור קשר עם בוחריו, אך הוא גם הטיל עליה התקפות מתמדות והאשים אותה בפיזור שקרים נגדו.
הקשר בין טראמפ לתקשורת הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו תקשורת ותקשורת המונים יכולים לעצב את הפוליטיקה.
על ידי ניצול עוצמתן של הרשתות החברתיות והפצת טיעונים פופוליסטיים, הצליח טראמפ למעל בתפיסה הציבורית ולעלות לשלטון.
המקרה של טראמפ מעלה שאלות חשובות לגבי תפקידה של התקשורת בדמוקרטיה.
מצד אחד, התקשורת יכולה לספק לבעלי תפקידים ציבוריים פלטפורמה לחלוק את דעותיהם ולהתחבר עם הציבור.
מצד שני, היא יכולה גם לשמש ככלי להפצת פרובוקציות, שקרים וקונספירציות.
על הציבור להיות מודע לפוטנציאל של התקשורת ושל תקשורת ההמונים להשפיע על הפוליטיקה.
עלינו להיות מסוגלים לזהות חדשות כוזבות וקונספירציות, ולצרוך את הידיעות שלנו ממקורות מהימנים ומאוזנים.
רק אז נוכל לוודא שהתקשורת תמשיך לשרת את הדמוקרטיה, ולא תהפוך לכלי לניצול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *