המרדף אחר אוכל:
איך אדם אחד יצא ממעגל הרעבלג'ון לא היה הרבה מה לאכול כילד.
הוריו עבדו במספר עבודות כדי לפרנס את המשפחה, אך המשכורת שלהם לא הספיקה תמיד כדי להאכיל את כולם.
ג'ון היה לעתים קרובות רעב, ולפעמים הוא היה הולך לישון עם בטן מקרקרת.
כתוצאה מחוסר הביטחון התזונתי שסבל ממנו בילדותו, ג'ון פיתח הפרעות אכילה בבגרותו.
הוא אכל בצורה כפייתית, משמין עד לחולי.
הוא ניסה כמה דיאטות, אבל אף אחת מהן לא הצליחה לטווח ארוך.
יום אחד, ג'ון נתקל בארגון ללא מטרות רווח המספק סיוע לאנשים עם הפרעות אכילה.
הוא החל להשתתף בקבוצות תמיכה ולפגוש דיאטנית.
בהדרגה, הוא החל להבין את הקשר בין חוסר הביטחון התזונתי שלו בילדותו לבין הפרעות האכילה שלו.
ג'ון גם התחיל להתנדב בבנק מזון מקומי.
הוא עזר לארוז ולספק אוכל למשפחות נזקקות.
זה עזר לו לראות את ההשפעה הממשית של הרעב על אנשים ועל משפחותיהם.
כשג'ון למד יותר על חוסר ביטחון תזונתי והפרעות אכילה, הוא נעשה נלהב יותר לעזור לאחרים.
הוא הפך למתאם קהילתי של התוכנית הלאומית לבתי ספר בריאים ומרכזים מבוססי קהילה.
בתפקיד זה, הוא עבד עם בתי ספר ומארגונים קהילתיים כדי לפתח תוכניות המקדמות תזונה בריאה ופעילות גופנית.
המסע של ג'ון לא היה קל, אבל הוא היה נחוש להגביר את המודעות לחוסר ביטחון תזונתי והפרעות אכילה.
הוא השתמש בחוויותיו כדי להיות כוח לעידוד שינוי, ועכשיו הוא עוזר לאחרים לצאת ממעגל הרעב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *