פוליטיקה של מסרים מתנגשיםהעידן הדיגיטלי שינה את האופן שבו פוליטיקאים מתקשרים עם בוחריהם.
בעבר, התבטאויותיהם סוננו בעיקר על ידי כלי התקשורת, מה שסיפק חיץ מסוים.
כיום, הפוליטיקאים יכולים לתקשר ישירות עם הבוחרים באמצעות מדיה חברתית, מה שמיתרגם לאווירה הרבה יותר פולרית ומתנגשת.
בשבועות האחרונים, ראינו מספר דוגמאות למסרים מתנגשים בפוליטיקה.
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, גינה בחריפות את "החסינות העדר" של רפובליקנים רבים לגבי חיסוני COVID-19.
בתגובה, המושל הרפובליקני של פלורידה, רון דה סנטיס, האשים את ביידן ב"הפללה" של מי שלא מתחסן.
המחלוקת הזאת משקפת את חלוקת הקיטוב העמוק של החברה האמריקאית.
עבור ביידן, ההתנגדות לחיסונים היא עניין של בריאות ובטיחות הציבור.
עבור דה סנטיס, זו עניין של חופש אישי ושליטה עצמית.
פוליטיקה של מסרים מתנגשים אינה מוגבלת לארצות הברית.
בממלכה המאוחדת, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון נתון לביקורת על פרשת המסיבות שהתקיימו בדאונינג 10 במהלך הסגרים של COVID-19.
מתנגדיו תוקפים אותו על חוסר היושרה והאמינות שלו, בעוד שתומכיו מתעקשים שהוא ביצע את חובתו במהלך תקופה קשה כראש ממשלה.
סביבת המסרים המתנגשים מקשה על הציבור ליצור תחושה של מציאות משותפת.
אם הפוליטיקאים ממשיכים לתקוף זה את זה ולא להציע פתרונות משותפים, הדבר רק יגביר את הקיטוב החברתי ויעמיק את הפילוגים בסדר היום הפוליטי.
חשוב לזכור שהאמירות הפוליטיות אינן רק מילים.
יש להם השלכות אמיתיות על חייהם של אנשים.
המסרים המתנגשים שנשמעים בחודשים האחרונים השקיטו את האמון הציבורי בממשל והקשו על האנשים לקבל החלטות מושכלות בנוגע לבריאותם ולעתידם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *