איינשטיין ותורת היחסות שלואלברט איינשטיין, הפיזיקאי המהולל, הוא דמות אייקונית במדע המודרני.
תורת היחסות שלו, הן היחסות הפרטית והן היחסות הכללית, מהפכה בהבנתנו את החלל, הזמן, המרחב והכבידה.
תורת היחסות הפרטית (1905) הציגה את עקרון היחסות, הקובע שהחוקים של הפיזיקה זהים עבור כל הצופים שנעים במערכת אינרציאלית (כלומר, במנוחה או בתנועה אחידה).
העקרון הזה מוביל לתוצאות נגד-אינטואיטיביות, כמו התרחבות הזמן והתכווצות האורך עבור צופים נעים.
תורת היחסות הכללית (1915) הרחיבה את תורת היחסות הפרטית לכללה גרביטציה.
היא קובעת שהגרביטציה היא לא כוח, אלא עקמומיות של המרחב-זמן.
מסות גדולות, כמו כוכבים וכוכבי לכת, גורמות לעקמומיות זו, והעקמומיות הזו מכוונת את תנועת העצמים.
התובנות של איינשטיין היו פורצות דרך, והן הן הבסיס למדע המודרני.
הן סיפקו הסברים לתופעות רבות, כמו פרדוקס התאומים ומרחב-זמן מעוקם סביב חורים שחורים.
המורשת של איינשטיין נמשכת עד היום.
תורות היחסות שלו משמשות בתקשורת, מערכות ניווט לווייני וטכנולוגיות חדשניות אחרות.
הן גם מציתות את דמיונם של מדענים, אסטרונאוטים ותלמידים ברחבי העולם.
איינשטיין היה גאון ששינה את פני המדע לנצח.
תורת היחסות שלו היא הצהרה על התבונה האנושית ויכולתנו להבין את היקום המורכב שלנו.
היא היא תזכורת לכך שגם בעולם של מורכבות ואי-ודאות, אמת מדעית ניתנת לגילוי ושחקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *