כלכלת האינפלציה:
הלקחים מיפןאינפלציה, עליית המחירים הכללית והמתמשכת, היא אתגר משמעותי לכלכלה.
דוגמה מודרנית בולטת להשפעותיה ההרסניות היא יפן, שחוותה תקופה ממושכת של אינפלציה נמוכה, המכונה "דפלציה".
בשנות ה-90 המאוחרות ועד אמצע שנות ה-2000, יפן נאבקה בדפלציה, כאשר המחירים המשיכו לרדת משנה לשנה.
זה הוביל לירידה בביקוש הצרכני ובהשקעות העסקיות, שגררו את הכלכלה לסחרור מטה.
הבנק המרכזי של יפן (BoJ) ניסה ללא הצלחה להמריץ את הצמיחה באמצעות הורדת שיעורי הריבית לאפס.
עם זאת, מידות אלה לא הצליחו לעורר אינפלציה.
במקום זאת, הם הובילו להצטברות של חובות ממשלתיים ענקיים.
אינפלציה נמוכה יכולה להיות הרסנית כמעט כמו אינפלציה גבוהה.
היא גורמת לאזרחים לצמצם את הוצאותיהם ולעסקים להימנע מהשקעות, שכן הם מצפים למחירים נמוכים יותר בעתיד.
זה יוצר מעגל קסמים של צמיחה איטית ואינפלציה נמוכה.
יפן הצליחה לצאת מהדפלציה בשנת 2013, לאחר שהבנק המרכזי התחייב למדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, הידועה כאבנומיקס.
מדיניות זו כללה רכישה בכמויות גדולות של אג"ח ממשלתיות ומתן הלוואות בריבית נמוכה לבנקים.
אבנומיקס הצליח לייצר אינפלציה זמנית, אך לא הצליח ליצור צמיחה כלכלית מתמשכת.
חובות הממשלה של יפן נותרו גבוהים בצורה מסוכנת, והאוכלוסייה המתבגרת שלה מהווה אתגר נוסף לצמיחה עתידית.
הניסיון של יפן מדגיש את הקושי לנהל אינפלציה נמוכה.
זה גם מזהיר מפני הסכנות של חובות ממשלתיים מוגזמים.
מדיניות מוניטרית מרחיבה עשויה להיות מסוגלת לעורר אינפלציה בתקופות מסוימות, אך היא אינה פתרון קסם לצמיחה כלכלית מתמשכת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *