השתיקה המחרישה של התקשורת המוסרית על פיגועי טרור פלסטינייםלאחרונה, העולם נחרד לנוכח סדרת פיגועי טרור פלסטיניים שגבתה את חייהם של אזרחים חפים מפשע בישראל.
עם זאת, בולטת בנוכחותה השתיקה המחרישה מצד התקשורת המוסרית, שמגלה חוסר עמדה ברור וחוסר נכונות להוקיע את החמאס, הארגון הטרור העומד מאחורי מעשים אלו.
סיקור התקשורת בפיגועים אלה התאפיין ברטוריקה מאופקת ונייטרלית, תוך הימנעות בולטת מלמנות את האשם האמיתי.
כלפי פיגועים מוטים על בסיס גזעניים, אתניים או דתיים, אנו מצפים שהתקשורת תגנה באופן גורף את השנאה והאלימות.
אך במקרה זה, דווקא אותם כלי תקשורת המעמידים פנים של הגנה על מיעוטים, נכשלים מלהתמודד עם הטרור הפלסטיני.
השתיקה הזו מעניקה לפעילי הטרור עידוד בעוד שהיא מזלזלת בקורבנותיהם.
היא יוצרת מצב מסוכן שבו אלימות נתפסת כדרך מקובלת לבטא מחאות.
על התקשורת המוסרית יש חובה מוסרית לדבר נגד כל צורות הטרור, ללא קשר לזהות מבצעיו או למוטיבציות שלהם.
על ידי אי גינוי ברור של הטרור הפלסטיני, התקשורת המוסרית מחמיצה הזדמנות לקדם שלום ויציבות.
היא משדרת מסר של שוויון בין תוקפן לקורבן, ומכשירה את הקרקע לעוד אלימות.
הגיע הזמן שהעולם יעמוד כחזית אחידה נגד כל צורות הטרור.
התקשורת המוסרית צריכה להוביל את הדרך בשרטוט הקווים הברורים בין צדק לעוולה, בין שלום לאלימות.
רק כאשר תעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה, היא תיחשב באמת למוסרית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *