השתיקה הרועמת בפוליטיקהבזירה הפוליטית הסוערת, לעיתים השתיקה רועמת יותר מן הקולות הקולניים.
אלו שנמנעים מלדבר יכולים להיות משפיעים כמו אלו שנואמים בפומבי.
שתיקה פוליטית יכולה לנבוע ממגוון מניעים.
פחד מתגמול, רצון להימנע מעימות ואינטרסים אישיים יכולים כולם להשתיק את הקולות שמטילים ספק בסטטוס קוו.
שתיקה מסוכנת במיוחד כאשר הנושאים הנמצאים על כף המאזניים קריטיים לבריאות הציבור, רווחתו ועתידו.
כאשר מוראות מתרחשות, העומדים מנגד הופכים לשותפים לדממה כאשר הם מאפשרים למעשים הנוראיים להתמשך ללא גינוי.
לשתיקה פוליטית יכולות להיות השלכות הרסניות.
היא מאפשרת לשקר ולתעמולה לגדול ללא ביקורת, וזה מאפשר לשחיתות ולחוסר צדק לשגשג.
השתיקה מעניקה סמכות לאלו שבוחרים להטעות את הציבור, ובכך מסכנת את הדמוקרטיה עצמה.
בזמנים אלו, הכרחי ביותר לשבור את השתיקה.
יש לתת קול לדעות ותובנות לא פופולריות, ללא קשר לאי הנוחות שהיא עלולה לגרום.
לאנשים אמיצים אמיתיים יש לפעמים את המחשבה השנייה החשובה ביותר, וכל ביקורת בונה צריכה להתקבל בברכה.
כאשר אנו משתיקים את הביקורת, אנו משתקים את החדשנות והקדמה.
עידוד דיון פתוח וגלוי, גם כאשר הוא קשה או לא נעים, הוא חיוני לשמירה על חברה בריאה ודמוקרטיה שוקקת חיים.
במילים אחרות של מרטין נימלר, המשורר הנודע מגרמניה הנאצית:
"בראשונה הם באו לקומוניסטים, אך אני לא דיברתי, כי לא הייתי קומוניסט.
ואז הם באו לסוציאליסטים, אך אני לא דיברתי, כי לא הייתי סוציאליסט.
ואז הם באו לאיגודים המקצועיים, אך אני לא דיברתי, כי לא הייתי חבר באיגוד מקצועי.
ואז הם באו ליהודים, אך אני לא דיברתי, כי אני לא הייתי יהודי.
ואז הם באו אליי – ולא נשאר מישהו שידבר בשבילי.
"שתיקה פוליטית אינה מעולם התשובה.
אם ברצוננו לשמור על צדק, חופש ושוויון, חובה עלינו לדבר כשצריך, לערער על העוול ולהשמיע את קולותינו בפני אלו הנמצאים בשלטון.
כפי שאמרה מרגרט מיד, האנתרופולוגית האמריקאית הנודעת, "לעתים קרובות, הפחד האמיתי של אלו שנמצאים בשלטון אינו מה שאנשים יעשו, אלא מה שאנשים לא יעשו.
"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *