הרוח האולימפית נוכחית:
מסע הספורטאים הפליטיםבעולם הספורט, אולימפיאדה עומדת כפסגת ההישגים האנושיים.
אבל עבור קבוצה אחת של ספורטאים, המסע לאולימפיאדה הוא יותר מסתם שאיפה תחרותית – זהו סמל לתקווה, חוסן ועקירת חיים.
ספורטאים פליטים, שנאלצו לברוח מבתיהם עקב מלחמה, רדיפה או אסונות, מתמודדים עם מכשולים ייחודיים בשאיפותיהם הספורטיביות.
ללא מדינה לייצג ולעיתים קרובות ללא גישה לאימונים מתאימים, דרכם למגרש האולימפי רצופה באתגרים עצומים.
למרות הקשיים, רוח הספורט האולימפי ממשיכה לבעור בספורטאים הפליטים.
בלונדון 2012, צוות של עשרה ספורטאים פליטים מתחרה לראשונה בתור קבוצה עצמאית.
מרגע זה, מספר הספורטאים הפליטים שהשתתפו באולימפיאדות רק הלך וגדל, כשהם מסמלים את כוחה המאחד של הספורט.
בקמפיין "גם אנחנו", שהושק על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, מודגש המסע הייחודי של ספורטאים פליטים.
היוזמה נועדה לספק תמיכה, השראה ומודעות לנושא, ולהבטיח שספורטאים אלה יקבלו הזדמנות הוגנת לרדוף אחר חלומותיהם האולימפיים.
הוצאת ספורטאים פליטים למגרש האולימפי היא לא רק מחווה להישגיהם האתלטיים, אלא גם הכרה ביכולתם להתגבר על משברים ולמצוא עוצמה במולדתם החדשה.
זהו תזכורת שלגזע, דת או עבר לא אמורים להוות מחסומים להגשמה בספורט או בחיים עצמם.
כשקבוצת ספורטאים פליטים צועדת לאיצטדיון האולימפי בטקס הפתיחה, הם נושאים איתם את חלומותיהם ואת שאיפותיהם, כמו גם את סיפוריהם על עקירה וחוסן.
הם לא מייצגים מדינה ספציפית, אלא את הרוח האנושית הבלתי ניתנת לשבירה ואת כוחו של הספורט לאחד את עולם מפורד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *