אדם סמית' והיד הנעלמהאדם סמית', הנחשב לאבי הכלכלה המודרנית, הציג את מושג "היד הנעלמה" בספרו "עושר העמים" (1776).
מושג זה מסביר כיצד אינטרסים אישיים יכולים להוביל לתוצאות מועילות לחברה בכללותה, ללא התערבות ממשלתית.
סמית' טען שכאשר יחידים פועלים לקידום האינטרסים האגואיסטיים שלהם, הם למעשה מקדמים את טובת הכלל.
לדוגמה, כאשר יצרן מייצר סחורה, הוא עושה זאת על מנת להרוויח, אולם התוצאה היא אספקת מוצרים ושרותים לציבור.
באופן דומה, כאשר צרכנים רוכשים מוצרים ושירותים, הם עושים זאת מתוך צורך אישי, אך התוצאה היא ביקוש לסחורות ולשירותים, שממריץ את הייצור ומביא ליצירת מקומות עבודה.
היד הנעלמה מציעה שהשוק החופשי הוא מערכת יעילה לוויסות ייצור וצריכה.
כוחות הביקוש וההיצע מתאימים את המחירים והכמויות כדי לאזן את השוק ולייצר את התוצאות הטובות ביותר האפשריות.
עם זאת, סמית' גם הכיר בכך שהיד הנעלמה עשויה לפעול בצורה לא מושלמת ולגרום לאי יעילות מסוימת.
לדוגמה, מונופולים יכולים לייצר פחות סחורות במחירים גבוהים יותר מאשר תחת תחרות.
למרות מגבלותיה, תורת היד הנעלמה ממשיכה להיות עיקרון מנחה בפוליטיקה הכלכלית.
היא מדגישה את הכוח של אינטרסים אישיים ביצירת שגשוג כלכלי, ומדגישה את חשיבות ההגבלת התערבות ממשלתית בשוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *