כלכלת קיינס:
מפתח להתאוששות כלכליתבתקופות של מיתון כלכלי, הפילוסופיה הכלכלית של ג'ון מיינרד קיינס מספקת מסגרת חשובה להבנת תפקידה הקריטי של הממשלה בהשבת הצמיחה.
תיאורית קיינסיאנית גורסת כי ביקוש כולל – כל ההוצאות בסחורות ושירותים במשק – הוא הגורם המניע העיקרי לצמיחה כלכלית.
במהלך מיתון, הביקוש הכולל נוטה לרדת, מה שמוביל לירידה בייצור, אבטלה והאטה כללית בפעילות הכלכלית.
כדי לטפל בבעיה זו, קיינס טען כי הממשלות צריכות לנקוט בפעולות פיסקליות מרחיבות, כלומר הוצאת כספים או הפחתת מיסים.
על ידי העלאת הביקוש הכולל, צעדים אלה יכולים להניע את הגלגלים הכלכליים וליצור מקומות עבודה חדשים.
מדיניות מרחיבה יכולה ללבוש צורות רבות.
הממשלות יכולות להגדיל את הוצאותיהן על תשתיות, חינוך ובריאות.
הם יכולים גם לספק הטבות מס לעסקים ולמשקי בית כדי לעודד השקעות וצריכה.
ההצלחה של כלכלת קיינס אושרה במהלך השפל הגדול בארצות הברית.
לאחר שהנשיא פרנקלין רוזוולט יישם את תוכנית הניו דיל, המבוססת על עקרונות קיינסיאניים, הכלכלה החלה לחזור לצמיחה.
עם זאת, כלכלנים גם מזהירים מפני הסכנות של צעדים פיסקליים מרחיבים מדי.
אם הממשלות מוציאות יותר מדי כסף, זה יכול להוביל לחוב ממשלתי מוגבר ואינפלציה.
לפיכך, נדרש איזון זהיר בין תמריצים פיסקליים לניהול פיסקלי אחראי.
בשיא משבר הכלכלי של 2008, ממשלות ברחבי העולם אימצו מדיניות קיינסיאנית כדי למנוע קריסה כלכלית.
בעוד שהצעדים שננקטו נחוצים, הם גם חשפו את הצורך להתמודד עם חובות ציבוריים הולכים וגדלים.
כלכלת קיינס ממשיכה להיות כלי חשוב להתמודדות עם מיתונים וקידום צמיחה כלכלית.
על ידי התמקדות בביקוש הכולל ושימוש זהיר בפעולות פיסקליות, ממשלות יכולות לעזור לשקם את כלכלותיהן בתקופות קשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *