אדם סמית' והמרדף אחר רווחאדם סמית', הכלכלן הסקוטי בן המאה ה-18, הידוע כאבי הכלכלה המודרנית, היה הראשון שתיאר את המושג "היד הנעלמה".
תיאוריה זו טוענת שכאשר אנשים פועלים מתוך האינטרס העצמי שלהם, בלא משים הם מגיעים לתוצאות מיטיבות עם הכלכלה כולה.
בספרו המכונן "עשרו של העמים" (1776), סמית' תיאר את "הפילוסופיה של החמדנות" ככוח מניע מרכזי בפעילות הכלכלית.
הוא טען כי הרצון העצמי של היחידים להרוויח רווחים מוביל אותם להשקיע בייצור סחורות ושירותים המבוקשים על ידי הצרכנים.
בתהליך זה, אנשי עסקים מתחרים זה בזה כדי להציע מחירים נמוכים יותר ואיכות גבוהה יותר, מה שמוביל לירידת מחירים והגדלת ההיצע.
בסופו של דבר, המרדף אחר רווח משפר את רווחת הכלל על ידי הגדלת הייצור, העסקת עובדים והפחתת עלויות עבור הצרכנים.
הפילוסופיה של סמית' הובילה למדיניות של הגבלת התערבות ממשלתית בכלכלה.
הוא האמין כי שווקים חופשיים, המונעים בידי היד הנעלמה, יביאו לתוצאות טובות יותר מאשר תכנון מרכזי מבוסס ממשלתי.
תורת ההיד הנעלמה הייתה השפעה מרכזית על התפתחות הכלכלה הקפיטליסטית והיא ממשיכה להנחות את מדיניות הכלכלית עד היום.
למרות שהשוק החופשי הוא נושא למחלוקת מתמשכת, קשה להכחיש את ההשפעה העצומה שהייתה למרדף אחר רווח על שיפור רמת החיים ברחבי העולם.
הסופר אריק הרמן הסביר זאת בצורה הטובה ביותר:
"היד הנעלמה אינה קסם.
זהו שם בלבד לתהליך הבלתי נראה במסגרתו כל פרטה שואפת למלא את עצמה מקדמת את החברה כולה.
"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *