הפוליטיקה של שינויי האקלים:
צומת מכריעשינויי האקלים מהווים את אחד האיומים החמורים ביותר שהעולם מתמודד איתם כיום.
בעוד המדענים מזהירים מפני ההשלכות הקטסטרופליות של כישלון בפעולה, הפוליטיקה לעיתים קרובות מעכבת תגובה יעילה.
באמצע שנות ה-80, מדענים כבר הצביעו על הקשר בין פליטות גזי חממה לשינויי האקלים.
עם זאת, רק בשנים האחרונות הפך הנושא לפוליטי מאוד.
בתחילה, התנגדות לפעולה נגד שינויי האקלים התמקדה בעיקר בעסקי דלקי מאובנים, שקידמו ספקות לגבי המדע.
עם זאת, בשנים האחרונות, פוליטיקאים שמרנים רבים הצטרפו למקהלה וטענו כי שינויי האקלים הם מתיחה או שהם אינם מהווים איום חמור כמו שמטענים מדענים.
ההשלכות הפוליטיות של שינויי האקלים מרחיקות לכת.
מדינות המזוהמות ביותר מתמודדות עם לחץ גובר מצד מדינות אחרות לנקוט צעדים.
בינתיים, המדינות הפגיעות ביותר לשלכות שינויי האקלים דורשות צדק אקלימי ודורשות מהמדינות העשירות ביותר לסייע להן להתמודד עם ההשלכות.
השימוש בנפט, פחם וגז טבעי ממשיך להיות הנושא המרכזי בפוליטיקה של שינויי האקלים.
תומכי דלקי מאובנים טוענים שהם חיוניים לכלכלה, בעוד שתומכי אנרגיה מתחדשת טוענים שהם מיושנים ומזהמים.
צומת המכריע הגיע.
העולם עומד בפני בחירה:
לנקוט בפעולה דרמטית כדי לתת מענה למשבר שינויי האקלים, או לסיכן את עתידו ואת עתיד הדורות הבאים.
נבחרי הציבור חייבים להיות אמיצים ולנקוט עמדה בעניין זה.
הם חייבים להכיר במדע, לנקוט צעדים להתמודדות עם שינויי האקלים ולהגן על האינטרסים של מנהליהם.
העתיד תלוי בכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *